משידור חי
משך: 50 דק׳ סוכות
עכשיו
- תשפ״ז
- ט״ו–כ״א תשרי 26.09–02.10.2026
- הסתיים
- תשפ״ח
- ט״ו–כ״א תשרי 16.10–22.10.2027
- בקרוב
נמשך עד כ״א תשרי, יום שישי
מתחיל בערב יום שישי, 25.09
נמשך עד כ״א תשרי, יום שישי
מתחיל בערב יום שישי, 15.10
עד כניסת סוכות
מבוא · מערכת האתרחג הסוכות נמשך שבעה ימים, מט״ו בתשרי ועד הושענא רבה. בעמוד זה שיעורי הרב, זמני הכניסה והיציאה, הלכות מן המקורות, תפילות, מאמרים ושאלות ותשובות.
ימי החג
- שישי י״ד תשרי ערב החג 15.10 היום
- שבת ט״ו תשרי יום טוב 16.10 היום
- ראשון ט״ז תשרי חול המועד 17.10 היום
- שני י״ז תשרי חול המועד 18.10 היום
- שלישי י״ח תשרי חול המועד 19.10 היום
- רביעי י״ט תשרי חול המועד 20.10 היום
- חמישי כ׳ תשרי חול המועד 21.10 היום
- שישי כ״א תשרי הושענא רבה 22.10 היום
- שבת כ״ב תשרי שמיני עצרת 23.10 היום
שיעורי הרב
33 שיעורים של הרב, מהחדש לישן.
לכל השיעורים בספרייה
משידור חי
משך: 50 דק׳ זמני החג
הדלקת נרות וצאת החג לפי העיר שתבחרו.
הזמנים שלהלן לירושלים.
סוכות
ט״ו תשרי · שבת ויום טוב
- הדלקת נרות
- 17:27יום שישי, 15.10
- צאת שבת וחג
- 18:43שבת, 16.10
- לפי רבנו תם
- 19:1872 דקות אחרי השקיעה
שמיני עצרת – שמחת תורה
כ״ב תשרי · שבת ויום טוב
- הדלקת נרות
- 17:19יום שישי, 22.10
- צאת שבת וחג
- 18:35שבת, 23.10
- לפי רבנו תם
- 19:1172 דקות אחרי השקיעה
זמני כניסת השבת והחג ויציאתם: Hebcal.com (נפתח בחלון חדש), ברישיון CC BY 4.0. צאת החג: 8.5 מעלות. שיטת החישוב ממתינה לאישור הרב. לכל השבתות והחגים: זמני שבת וחג.
הלכות סוכות
לשון המקורות כפי שהיא, עם מראה מקום וקישור לספר. הכותרות נוספו בידי מערכת האתר לנוחות הקריאה.
הלכה יומית לימי החג
בכל יום מימי החג ולקראתו מופיעה באתר הלכה אחת מן המקורות. זו רשימת ההלכות לשנת תשפ״ח.
י״א תשרי12.10 טעם מצוות סוכה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ״ה, סעיף א׳ היום
בַּסֻכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים וְגו' כִּי בַּסֻכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהִקִּיפָם בָּהֶם לְבַל יַכֵּם שָׁרָב וָשֶׁמֶשׁ
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ״ה, סעיף א׳ · לשון המחבר · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
י״ב תשרי13.10 סוכה ישנה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״ו, סעיף א׳ היום
סֻכָּה יְשָׁנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הֶחָג, כְּשֵׁרָה וּבִלְבַד שֶׁיְּחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר עַתָּה בְּגוּפָה לְשֵׁם הֶחָג, וַאֲפִלּוּ בְּטֶפַח עַל טֶפַח סַגֵּי אִם הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד; וְאִם הַחִדּוּשׁ עַל פְּנֵי כֻּלָּהּ, סַגֵּי אֲפִלּוּ כָּל דְּהוּ; וְאִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם הֶחָג, אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה, כְּשֵׁרָה בְּלֹא חִדּוּשׁ.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״ו, סעיף א׳ · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
י״ג תשרי14.10 עובי הסכך שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״א, סעיף ג׳ היום
דֶּרֶךְ הַסִכּוּךְ לִהְיוֹת קַל, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ מִמֶּנּוּ הַכּוֹכָבִים הַגְּדוֹלִים; הָיְתָה מְעֻבָּה כְּמִין בַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ, כְּשֵׁרָה.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״א, סעיף ג׳ · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
י״ד תשרי15.10 סכך מדבר המקבל טומאה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ״ט, סעיף ב׳ היום
וְכֵן דָּבָר שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה כְּגוֹן שִׁפּוּדִין וַאֲרֻכּוֹת הַמִּטָּה וְכָל הַכֵּלִים, אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶם; וַאֲפִלּוּ אִם נִשְׁבְּרוּ, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם שִׁעוּר קַבָּלַת טֻמְאָה.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ״ט, סעיף ב׳ · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
ט״ו תשרי16.10 אכילה בסוכה בליל החג הראשון שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״ט, סעיף ג׳ היום
אֲכִילָה בַּסֻכָּה בְּלֵיל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, חוֹבָה; אֲפִלּוּ אָכַל כַּזַּיִת פַּת יָצָא יְדֵי חוֹבָה; מִכָּאן וָאֵילָךְ רְשׁוּת; רָצָה לֶאֱכֹל סְעֻדָּה, סוֹעֵד בַּסֻכָּה; רָצָה אֵינוֹ אוֹכֵל כָּל ז' אֶלָּא פֵּרוֹת וּקְלָיוֹת חוּץ לַסֻכָּה אוֹכֵל כְּדִין אֲכִילַת מַצָּה בְּפֶסַח.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״ט, סעיף ג׳ · לשון המחבר · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
ט״ז תשרי17.10 אופן אחיזת הלולב והאתרוג שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנ״א, סעיף ב׳ היום
יִטֹּל הָאֲגֻדָּה בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, רָאשֵׁיהֶם לְמַעְלָה וְעִקָּרֵיהֶם לְמַטָּה, וְהָאֶתְרוֹג בַּשְּׂמָאלִית.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנ״א, סעיף ב׳ · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
י״ז תשרי18.10 גשמים בסוכה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״ט, סעיף ה׳ היום
יָרְדוּ גְּשָׁמִים, הֲרֵי זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ הַבַּיִת; מֵאֵימָתַי מֻתָּר לִפָּנוֹת, מִשֶּׁיֵּרְדוּ לְתוֹךְ הַסֻכָּה טִפּוֹת שֶׁאִם יִפְּלוּ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל יִפָּסֵל אֲפִלּוּ תַּבְשִׁיל שֶׁל פּוּל.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״ט, סעיף ה׳ · לשון המחבר · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
י״ח תשרי19.10 זמן נטילת לולב שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנ״ב, סעיף א׳ היום
מִצְוַת לוּלָב בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה; וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִנְטִילַת לוּלָב, שֶׁאִם לֹא נָטַל שַׁחֲרִית, יִטְּלֶנּוּ אַחַר כָּךְ. וּמִכָּל מָקוֹם זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְוֹת וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר; וּזְמַנּוֹ הוּא מִשֶּׁתָּנֵץ הַחַמָּה, וְעִקַּר מִצְוָתוֹ בִּשְׁעַת הַהַלֵּל, וְאִם צָרִיךְ לְהַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, נוֹטְלוֹ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנ״ב, סעיף א׳ · לשון המחבר · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
י״ט תשרי20.10 שמחת החג במשפחה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכ״ט, סעיף ב׳ היום
חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בַּמּוֹעֵד, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל הַנִלְוִים אֵלָיו. כֵּיצַד מְשַׂמְּחָן, הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים; וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶם בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין כְּפִי מָמוֹנוֹ; וְחַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר עֲנִיִּים.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכ״ט, סעיף ב׳ · לשון המחבר · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
כ׳ תשרי21.10 ערבה בהושענא רבה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס״ד, סעיף ב׳ היום
וְנוֹטְלִים עֲרָבָה בְּיוֹם זֶה, מִלְּבַד עֲרָבָה שֶׁבַּלּוּלָב, וְאֵין מְבָרְכִין עָלֶיהָ.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס״ד, סעיף ב׳ · לשון המחבר · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
כ״א תשרי22.10 מלאכה בבוקר הושענא רבה בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות ה היום
אין רגילין לעשות מלאכה של חול ביום הו"ר עד אחר יציאתם מבית הכנסת ויש מסירין אפילו הכיס של המעות מחיקם, מיהו אם דרכו ליתן צדקה לעניים בבית הכנסת וגם ג' פרוטות בפסוק ואתה מושל בכל אשר בפסוקים ויברך דוד, לא יבטל מצות יקרות אלו בשביל חסידות זו:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות ה · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
עוד מן המקורות
בן איש חי, פרשת וזאת הברכה, אותיות א׳–ט׳ (הושענא רבה) — במלואן, לפי סדרן בספר.
בן איש חיאות א׳ מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבה, כי הוא סיום נ"א יום שנתנו לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה ותתקבל תשובתם, והם… היום
מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבה, כי הוא סיום נ"א יום שנתנו לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה ותתקבל תשובתם, והם שלשים דאלול מיום ראשון של ר"ח וכ"א יום דתשרי רמז לדבר אין נא אלא לשון בקשה לכך נתנו נ"א יום לצורך הבקשות ותחנונים ויום זה הוא סיום יום נ"א, ולכן נקרא הושענ"א רבא כלומר הושע את יום נ"א שהוא רבא דהכל הולך אחר החתום:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות א במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
בן איש חיאות ב׳ בליל הו"ר בעת חצות לילה נגמר ונעשה בחינת חותם החיצון למעלה, כי ביוה"כ נגמר חותם הפנימי שהוא העיקר יותר, ולכן בהו"ר… היום
בליל הו"ר בעת חצות לילה נגמר ונעשה בחינת חותם החיצון למעלה, כי ביוה"כ נגמר חותם הפנימי שהוא העיקר יותר, ולכן בהו"ר נמסרין הפתקין, ואע"פ שנמסרו הפתקין יש עוד זמן להצלה עד יום ח' עצרת, ולכן צריך להתעורר בתשובה גדולה בהו"ר ויהיה לבו חרד בתשובה כל היום כולו:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות ב במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
בן איש חיאות ג׳ ילמוד סדר המתוקן בשמחה ובהתלהבות כי בלימוד ספר משנה תורה נעשה עיקר התיקון הראוי להיות ביום זה, ומעט קודם חצות לילה… היום
ילמוד סדר המתוקן בשמחה ובהתלהבות כי בלימוד ספר משנה תורה נעשה עיקר התיקון הראוי להיות ביום זה, ומעט קודם חצות לילה יאמרו ק"ש שעל המטה עם הפסוקים שיש עמה, ואחר חצות לילה יאמר ברכות השחר, ורק ברכת התורה לא יאמר אלא עד אחר עמוד השחר:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות ג במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
בן איש חיאות ד׳ יתפללו שחרית ומוסף בכונה והתלהבות, כי מלבד החיוב שיש בזה מכח קדושת היום עוד צריך להתפלל בהתלהבות כדי שלא תגבר עליו… היום
יתפללו שחרית ומוסף בכונה והתלהבות, כי מלבד החיוב שיש בזה מכח קדושת היום עוד צריך להתפלל בהתלהבות כדי שלא תגבר עליו השינה ויבא לידי כמה טעיות בתפלה וברכותיה ולכמה חסרונות מאחר שהיה ניעור כל הלילה, גם צריך לדקדק היטב שלא יטעו באור הלבנה ויתפללו קודם עמוד השחר, דידוע בזמן מהרי"ל ז"ל טעו בכך וגזר מהרי"ל ז"ל על הציבור תענית ג' ימים בעבור זאת:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות ד במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
בן איש חיאות ה׳ אין רגילין לעשות מלאכה של חול ביום הו"ר עד אחר יציאתם מבית הכנסת ויש מסירין אפילו הכיס של המעות מחיקם, מיהו אם דרכו… היום
אין רגילין לעשות מלאכה של חול ביום הו"ר עד אחר יציאתם מבית הכנסת ויש מסירין אפילו הכיס של המעות מחיקם, מיהו אם דרכו ליתן צדקה לעניים בבית הכנסת וגם ג' פרוטות בפסוק ואתה מושל בכל אשר בפסוקים ויברך דוד, לא יבטל מצות יקרות אלו בשביל חסידות זו:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות ה במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
בן איש חיאות ו׳ אחר שנכנסו כל החסדים ביום זה ע"י סוכה ולולב ושבעה הקפות, אז נכנסים החמשה גבורות אחר קדיש תתקבל, ואלו החמשה גבורות… היום
אחר שנכנסו כל החסדים ביום זה ע"י סוכה ולולב ושבעה הקפות, אז נכנסים החמשה גבורות אחר קדיש תתקבל, ואלו החמשה גבורות נכנסים ע"י חבטת חמשה בדים של ערבה, על כן אחר קדיש תתקבל של סדר ז' הקפות יקח כל אדם חמשה בדים של ערבה שיהיו כשרים כדין ערבה שבלולב, ויחבוט חמשה פעמים על הקרקע, ויכוין בחבטות אלו כדי לתת בבחינת ה"א אחרונה שבשם הוי"ה ב"ה שהיא סוד המלכות חמשה גבורות מנצפ"ך, ויכוין בכל חבטה באות אחד דמנצפ"ך כפי סדר זה ולא כסדר כמנפ"ץ:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות ו במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
בן איש חיאות ז׳ יקשור חמשה בדים אלו ביחד, ויחבוט בהם בכח על הקרקע, ולא תהיה מרוצפת באבנים או בעצים, דקרקע צריך בדבר זה, ויחבוט בהם בכח… היום
יקשור חמשה בדים אלו ביחד, ויחבוט בהם בכח על הקרקע, ולא תהיה מרוצפת באבנים או בעצים, דקרקע צריך בדבר זה, ויחבוט בהם בכח, ואע"פ שכתב בס' בכורי יעקב דטוב לחכות עד שיסיר העלין, לא מודינא בזה כי ראוי שיהיו הבדים בכשרותם ושלימותם בכל החבטות כולם:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות ז במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
בן איש חיאות ח׳ ערבה זו דינה כערבה שבלולב שאין לפסוע עליה ולא לזלזל בה, ומנהגינו להצניע ערבה זו עד הפסח לשרוף בה את החמץ, והלולב ישרפו… היום
ערבה זו דינה כערבה שבלולב שאין לפסוע עליה ולא לזלזל בה, ומנהגינו להצניע ערבה זו עד הפסח לשרוף בה את החמץ, והלולב ישרפו אותו בתנור שמסיקין בערב פסח למצת מצוה:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות ח במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
בן איש חיאות ט׳ יש לקרות ביום הו"ר נבואת חגי סי' ב' בשביעי בעשרים ואחד לחודש וכו' עד אתן שלום נאם ה' צבאות והם ט' פסוקים כמ"ש רב יעב"ץ… היום
יש לקרות ביום הו"ר נבואת חגי סי' ב' בשביעי בעשרים ואחד לחודש וכו' עד אתן שלום נאם ה' צבאות והם ט' פסוקים כמ"ש רב יעב"ץ ז"ל, גם קורין ביום הו"ר ביהושע סי' ו, וסבותם את העיר כל אנשי המלחמה וכו', עד ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן ה' לכם את העיר, וידוע מ"ש בירושלמי בהא ששנינו על הו"ר שהיו מקיפין המזבח שבע פעמים שהוא זכר לנס הנזכר ביריחו ע"ש, ובאמת כל איש בלבבו יבין כי סוד הקפות אלו שהם שש ושבע, הקפות אלו הכל עולה בקנה אחד על כן דבר בעתו מה טוב:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות ט במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
תפילות וסדרי החג
הנוסחים מתוך הסידור שבאתר, במצב קריאה נוח.
לכל הסידורהדלקת נרות שבת ויום טוב
בערב שבת ובערב יום טוב, בהדלקת הנרות.
הבדלה
במוצאי שבת (במוצאי יום טוב – ראו ההוראה בגוף הנוסח).
מאמרים ודברי תורה
המדריך ההלכתי לסוכות
כיצד בונים סוכה? מה נחשב לסכך כשר ומה לא? מי חייב בסוכה ומתי? מיהו "המצטער" מישיבה בסוכה? מה עושים כשיושבים לאכול בסוכה ובדיוק מתחיל לרדת גשם? האם מותר לשטוף…
סוכות – וזאת הברכה
המשנה הראשונה במסכת סוכה פותחת כך: "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, וכו' ,ושאינה גבוהה עשרה טפחים וכו' פסולה". אומר הבן איש חי על הפסוק : "כי בסוכות…
סגולות במצוות סוכה וארבעת המינים
חג הסוכות משופע במצוות יקרות, המסוגלות לקריעת גזר דין, הינצלות מהפורענויות, רפואת הנפש והגוף, אריכות ימים, שלום בית, זרע של קיימא ועוד מצוות סוכה 1. על ידי…
ארבעת המינים: סמל לאחדות העם
כל אחד מארבעת-המינים מאופיין בתכונות מיוחדות, ויחד הם מסמלים את עם- ישראל. אתרוג – יש בו טעם (בהיותו פרי) וגם ריח טוב. לולב – טעם יש לו (פרי התמר) אך ריח אין…
חג הסוכות – הנצחי והחולף
מצות ישיבת הסוכה שונה מכל המצוות. יש בה את הסיום והגמר של מצוות הימים הנוראים, והיא פונה אלינו לאחר שחווינו את ההתרוממות של ימי הדין, ראש השנה ויום הכיפורים.…
סוכות זמן שמחתנו
היציאה מהבית והשהייה הממושכת בסוכה לא בהכרח גורמות לשמחה גדולה. אז איך זה שהתורה מצווה אותנו לשמוח דווקא בחג הזה? אין ספק שחג הסוכות מהווה סוג של הקלה. רצף…
שאלות ותשובות
האם מותר לישון או לשבת תחת סוכה שהקישוטים שלה שנתלו מהסכך ארוכים יותר מ-ד' טפחים?
לכתחילה ראוי להקפיד שהקישוטים לא יהיו ארוכים מד' טפחים ואז יהיה מותר לשבת או לישון תחת הסוכה. אם בכל זאת הקישוט ארוך מד' טפחים בדיעבד יהיה מותר לישון/לשבת בסוכה.
האם סוכה שתלו את קישוטיה מהסכך פסולה?
לא, בתנאי שהקישוטים לא ארוכים מד' טפחים. לכתחילה ראוי להקפיד שהקישוטים לא יהיו ארוכים מד' טפחים
האם מותר לתלות בסוכה קישוטים עם ציורים שציירו הנוצרים לכבוד חג המולד וכו'?
בהחלט, אין לחשוש לזה ואין איסור בדבר!
האם יש קישוטים שאסור לתלות בסוכה?
מלכתחילה אסור לכתוב פסוקים על קלף או נייר כגון: "בסוכות תשבו שבעת ימים" וכו'אך אם כבר הודפס בחנויות מותר לקנותו
כמה סכך צריך שיהיה בסוכה בכדי שתהיה כשרה?
צריך שתהיה צילתה מרובה מחמתה ואם חמתה מרובה מצילתה הסוכה פסולה.