המשנה הראשונה במסכת סוכה פותחת כך: "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, וכו' ,ושאינה גבוהה עשרה טפחים וכו' פסולה". אומר הבן איש חי על הפסוק : "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וכו'" רומז לנו כי: "כ" בגמטריא 20- שלא יהיה מעל 20 אמה ו-"י" גימטריא 10 שלא תהיה הסוכה פחות מ10 טפחים.
בנוסף הגמרא במסכת סוכה (דף מא' ע"מ א') מביאה מעשה ברבן גמליאל, רבי יהושע , ר' אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל בלבד שלקחו באלף זוז וכו' להודיעך כמה המצוות חביבות עליהן ע"כ. שואל ה"ערוך לנר":
"מזה זה עליהן?" "עליו"! צריך לומר! , הוא קנה את הלולב ביוקרה. ומתרגם ה"ילקוט הגרשוני": " הכל תלוי בהצע ובביקוש, ככל שאין הרבה סחורה והדרישות עולות הסחורה יותר יקרה" ! כך גם כאן, לא היו הרבה לולבים וכל היהודים רצו לולבים ולכן המחיר של הלולב של רבן גמליאל היה כזה יקר מפה נלמד שבגלל זה היה כתוב: "כמה המצוות חביבות "עליהן" הכוונה על ישראל!
עוד אומרת הגמרא בסוכה (דף יא' ע"מ א'): נחלקו התנאים מדוע עושים סוכות?
ר' אליעזר אומר: "זכר לענני הכבוד, רבי עקיבא אומר סוכות ממש! ופירש רש"י:"סוכות ממש"שהיו עושים סוכות מפני החמה בשעת חנייתן.
ה"טור" בסימן תרכה' מקשה על הפסוק: "בסוכות תשבו שבעת ימים וכו' למען יידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" תלה הכתוב במצוות סוכה ביציאת מצרים אם כן , למה לא עושים סוכה בחודש ניסן? ותירץ הטור:מכאן שאלו ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל לא הייתה ניכרת עשייתנו בהם שה' ציווה.
ואומר חידושי הרים תירוץ אחר:" בסוכה- נאמר למען ידעו! כלומר צריך דעת בשביל סוכה ובכל השנה אדם מלא עוונות ואין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות (גמרא סוטה דף ג' ע"מ א') ונמצא שהוא חסר ידיעה, לפיכך אינו יכול לקיים מצוות סוכה רק אחרי ראש השנה ויוה"כ שאדם נטהר ממעשיו הרעים ומחטאיו משיג את הדעת! וזהו הזמן המתאים ביותר לעשיית מצוות סוכה . לפיכך אומר חידושי הרים:" מצטער פטור מן הסוכה מכוון שבשעת הצער אין לו יישוב הדעת וממיילא אינו יכול לקיים את "למען יידעו דורותיכם" !!!
בברכת חג שמח וגמר חתימה טובה לכל עם ישראל
