ימי הספירה

ספירת העומר

הרב יוסף יחד חדאד שליט״א מוסר שיעור
תשפ״ז
ט״ז ניסן – ה׳ סיון 23.04–10.06.2027
בקרוב

עד ספירת העומר

מתחיל בערב יום חמישי, 22.04.2027

מבוא · מערכת האתרימי ספירת העומר, ארבעים ותשעה ימים מליל ט״ז בניסן ועד חג השבועות. בעמוד זה שיעורי הרב, הלכות מן המקורות, תפילות ומאמרים.

ספירת העומר

שיעורי הרב

21 שיעורים של הרב, מהחדש לישן.

לכל השיעורים בספרייה
מן המקורות

הלכות ספירת העומר

לשון המקורות כפי שהיא, עם מראה מקום וקישור לספר. הכותרות נוספו בידי מערכת האתר לנוחות הקריאה.

מן המקורות

הסעיפים במלואם, לפי סדרם בספר.

שולחן ערוךסימן תפ״ט, סעיף א׳ בליל שני אחר תפלת ערבית מתחילין לספר העמר, ואם שכח לספר בתחלת הלילה הולך וסופר כל הלילה. ומצוה על כל אחד לספר לעצמו…

בְּלֵיל שֵׁנִי אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית מַתְחִילִין לִסְפֹּר הָעֹמֶר, וְאִם שָׁכַח לִסְפֹּר בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ וְסוֹפֵר כָּל הַלַּיְלָה. וּמִצְוָה עַל כָּל אֶחָד לִסְפֹּר לְעַצְמוֹ. וְצָרִיךְ לִסְפֹּר מְעֻמָּד וּלְבָרֵךְ תְּחִלָּה. וְסוֹפֵר הַיָּמִים וְהַשָּׁבוּעוֹת. כֵּיצַד, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אוֹמֵר: הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְשִׁבְעָה יָמִים וְאָז יֹאמַר: הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד בָּעֹמֶר, וּבְיוֹם שְׁמִינִי יֹאמַר: הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר, וְכֵן עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְאַרְבָּעָה עָשָׂר יֹאמַר: הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יָמִים שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּעֹמֶר, וְעַל דֶּרֶךְ זֶה מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ עַד מ"ט יוֹם.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ״ט, סעיף א׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תפ״ט, סעיף ב׳ אם טעו ביום המענן וברכו על ספירת העמר, חוזרים לספר כשתחשך. והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים, וכן ראוי לעשות.

אִם טָעוּ בְּיוֹם הַמְּעֻנָּן וּבֵרְכוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר, חוֹזְרִים לִסְפֹּר כְּשֶׁתֶּחְשַׁךְ. וְהַמְדַקְדְּקִים אֵינָם סוֹפְרִים עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, וְכֵן רָאוּי לַעֲשׂוֹת.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ״ט, סעיף ב׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תפ״ט, סעיף ג׳ המתפלל עם הצבור מבעוד יום, מונה עמהם בלא ברכה. ואם יזכר בלילה יברך ויספר. הגה: ואפלו ענה אמן על ברכת הקהל, אם היה דעתו…

הַמִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר מִבְּעוֹד יוֹם, מוֹנֶה עִמָּהֶם בְּלֹא בְּרָכָה. וְאִם יִזְכֹּר בְּלַיְלָה יְבָרֵךְ וְיִסְפֹּר. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ עָנָה אָמֵן עַל בִּרְכַּת הַקָּהָל, אִם הָיָה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא לָצֵאת, יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ וְיִסְפֹּר בַּלַּיְלָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ"א).

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ״ט, סעיף ג׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תפ״ט, סעיף ד׳ מי ששואל אותו חברו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה, יאמר לו: אתמול היה כך, שאם יאמר לו: היום כך וכך, אינו יכול לחזר…

מִי שֶׁשּׁוֹאֵל אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כַּמָּה יְמֵי הַסְפִירָה בְּזֶה הַלַּיְלָה, יֹאמַר לוֹ: אֶתְמוֹל הָיָה כָּךְ, שֶׁאִם יֹאמַר לוֹ: הַיּוֹם כָּךְ וְכָךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִמְנוֹת בִּבְרָכָה; אֲבָל קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כֵּיוָן שֶׁאֵין זְמַן סְפִירָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הַגָּה: וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן, אֲסוּרִין לֶאֱכֹל עַד שֶׁיִּסְפֹּר. וַאֲפִלּוּ הִתְחִיל לֶאֱכֹל, פּוֹסֵק וְסוֹפֵר; מִיהוּ אִם הִתְחִיל לֶאֱכֹל קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק אֶלָּא גּוֹמֵר אֲכִילָתוֹ וְסוֹפֵר אַחַר כָּךְ (דִּבְרֵי עַצְמוֹ לְמָאן דְּאָמַר סְפִירָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרַיְתָא).

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ״ט, סעיף ד׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תפ״ט, סעיף ה׳ אם אינו יודע החשבון, ופתח אדעתא דלסים כמו שישמע מחברו, ושתק עד ששמע מחברו וסים כמוהו, יצא.

אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַחֶשְׁבּוֹן, וּפָתַח אַדַּעְתָּא דִּלְסַיֵּם כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מֵחֲבֵרוֹ, וְשָׁתַק עַד שֶׁשָּׁמַע מֵחֲבֵרוֹ וְסִיֵּם כָּמוֹהוּ, יָצָא.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ״ט, סעיף ה׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תפ״ט, סעיף ו׳ אם פתח ואמר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אדעתא דלימא היום ד', שהוא סבור שהם ד', ונזכר וסים בה', והם ה'; או איפכא, שהם…

אִם פָּתַח וְאָמַר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אַדַּעְתָּא דְּלֵימָא הַיּוֹם ד', שֶׁהוּא סָבוּר שֶׁהֵם ד', וְנִזְכַּר וְסִיֵּם בְּה', וְהֵם ה'; אוֹ אִיפְּכָא, שֶׁהֵם ד' וּפָתַח אַדַּעְתָּא דְּלֵימָא אַרְבָּעָה, וְטָעָה וְסִיֵּם בְּה', אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ״ט, סעיף ו׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תפ״ט, סעיף ז׳ שכח ולא ברך כל הלילה, יספר ביום בלא ברכה.

שָׁכַח וְלֹא בֵּרַךְ כָּל הַלַּיְלָה, יִסְפֹּר בַּיּוֹם בְּלֹא בְּרָכָה.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ״ט, סעיף ז׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תפ״ט, סעיף ח׳ אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה; אבל אם הוא מספק אם דלג יום אחד ולא ספר…

אִם שָׁכַח לְבָרֵךְ בְּאֶחָד מֵהַיָּמִים, בֵּין יוֹם רִאשׁוֹן בֵּין מִשְּׁאָר יָמִים, סוֹפֵר בִּשְׁאָר יָמִים בְּלֹא בְּרָכָה; אֲבָל אִם הוּא מְסֻפָּק אִם דִּלֵּג יוֹם אֶחָד וְלֹא סָפַר, יִסְפֹּר בִּשְׁאָר יָמִים בִּבְרָכָה.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ״ט, סעיף ח׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תפ״ט, סעיף ט׳ ליל שבת וליל יום טוב מברכים וסופרים אחר קדוש בבית הכנסת; ובמוצאי שבת ויום טוב, קדם הבדלה אחר קדיש תתקבל; וכשחל יום טוב…

לֵיל שַׁבָּת וְלֵיל יוֹם טוֹב מְבָרְכִים וְסוֹפְרִים אַחַר קִדּוּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת; וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, קֹדֶם הַבְדָּלָה אַחַר קַדִּישׁ תִּתְקַבַּל; וּכְשֶׁחָל יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, דְּאָז אוֹמֵר קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה בְּפַעַם אַחַת, יֵשׁ לִסְפֹּר קֹדֶם שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַכּוֹס בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הַגָּה: וְאִם אֵין לוֹ יַיִן וְצָרִיךְ לְקַדֵּשׁ יקנה"ז, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן רצ"ו.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ״ט, סעיף ט׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תפ״ט, סעיף י׳ אסור לאכל חדש אף בזמן הזה, בין לחם בין קלי בין כרמל, עד תחלת ליל י"ח בניסן; ובארץ ישראל, עד תחלת י"ז בניסן.

אָסוּר לֶאֱכֹל חָדָשׁ אַף בַּזְּמַן הַזֶּה, בֵּין לֶחֶם בֵּין קָלִי בֵּין כַּרְמֶל, עַד תְּחִלַּת לֵיל י"ח בְּנִיסָן; וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד תְּחִלַּת י"ז בְּנִיסָן.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ״ט, סעיף י׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תצ״ג, סעיף א׳ נוהגים שלא לשא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעמר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא; אבל לארס ולקדש, שפיר דמי, ונשואין…

נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִשָּׂא אִשָּׁה בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת עַד ל"ג לָעֹמֶר, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן מֵתוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא; אֲבָל לְאָרֵס וּלְקַדֵּשׁ, שַׁפִּיר דָּמִי, וְנִשּׂוּאִין נָמֵי, מִי שֶׁקָּפַץ וְכָנַס אֵין עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ. הַגָּה: מִיהוּ מִלַּ"ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ הַכֹּל שָׁרֵי (אַבּוּדַרְהַם וּבֵית יוֹסֵף וּמִנְהָגִים).

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ג, סעיף א׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תצ״ג, סעיף ב׳ נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעמר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא אם כן חל יום ל"ג ערב שבת שאז…

נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּר עַד ל"ג לָעֹמֶר, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאָז פָּסְקוּ מִלָּמוּת, וְאֵין לְהִסְתַּפֵּר עַד יוֹם ל"ד בַּבֹּקֶר אֶלָּא אִם כֵּן חָל יוֹם ל"ג עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁאָז מִסְתַּפְּרִין בּוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין כִּדְבָרָיו, אֶלָּא מִסְתַּפְּרִין בְּיוֹם ל"ג וּמַרְבִּים בּוֹ קְצָת שִׂמְחָה וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן (מַהֲרִי"ל וּמִנְהָגִים). וְאֵין לְהִסְתַּפֵּר עַד ל"ג בְּעַצְמוֹ וְלֹא מִבָּעֶרֶב (מַהֲרִי"ל). מִיהוּ אִם חָל בְּיוֹם רִאשׁוֹן, נוֹהֲגִין לְהִסְתַּפֵּר בְּיוֹם ו' לִכְבוֹד שַׁבָּת (מַהֲרִי"וּ). מִי שֶׁהוּא בַּעַל בְּרִית אוֹ מָל בְּנוֹ, מֻתָּר לְהִסְתַּפֵּר בַּסְּפִירָה לִכְבוֹד הַמִּילָה. (הַגָּהוֹת מִנְהָגִים).

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ג, סעיף ב׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תצ״ג, סעיף ג׳ יש נוהגים להסתפר בראש חדש איר, וטעות הוא בידם. הגה: מיהו בהרבה מקומות נוהגים להסתפר עד ראש חדש איר, ואותן לא יסתפרו…

יֵשׁ נוֹהֲגִים לְהִסְתַּפֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר, וְטָעוּת הוּא בְּיָדָם. הַגָּה: מִיהוּ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִים לְהִסְתַּפֵּר עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר, וְאוֹתָן לֹא יִסְתַּפְּרוּ מִלַּ"ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִסְתַּפֵּר בְּלַ"ג בָּעֹמֶר בְּעַצְמוֹ. וְאוֹתָן מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְהִסְתַּפֵּר מִלַּ"ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ, לֹא יִסְתַּפְּרוּ כְּלָל אַחַר פֶּסַח עַד ל"ג בָּעֹמֶר. וְלֹא יִנְהֲגוּ בְּעִיר אַחַת מִקְצָת מִנְהָג זֶה וּמִקְצָת מִנְהָג זֶה, מִשּׁוּם לֹא תִתְגֹּדֲדוּ (דְּבָרִים יד, א) וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לִנְהֹג הֶתֵּר בִּשְׁתֵּיהֶן. (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ג, סעיף ג׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

שולחן ערוךסימן תצ״ג, סעיף ד׳ נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ואילך.

נָהֲגוּ הַנָּשִׁים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת, מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וָאֵילָךְ.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ג, סעיף ד׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)

נוסח עדות המזרח

תפילות וסדרי החג

הנוסחים מתוך הסידור שבאתר, במצב קריאה נוח.

לכל הסידור
לקריאה

מאמרים ודברי תורה

מאמר

לנהוג כבוד זה בזה

אמרו רבותינו, שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא, וכולם מתו במגפה בין פסח לחג השבועות. ומפני מה נענשו אלו הצדיקים שמתו? מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.…

י״א אייר תשפ״א,

4 דקות קריאה, ממקור חיצוני (טעון אימות)