הלכות פורים
הלכות פרשת זכור, תענית אסתר, קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, וסעודת פורים. ע"פ פסקי מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. פרשת זכור א. בשבת שלפני…
בנושא זה: 13 מאמרי הלכה, 208 הלכות מספר בן איש חי ו־6 שאלות ותשובות.
סיכומי הלכות שפורסמו באתר. ליד כל מאמר מצוין מקורו כשהוא ידוע.
הלכות פרשת זכור, תענית אסתר, קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, וסעודת פורים. ע"פ פסקי מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. פרשת זכור א. בשבת שלפני…
דיני וענייני היום א. ט"ו בִּשְׁבָט הוא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת לענין ערלה ולענין תרומות ומעשרות. אֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן, כי שמחת האילן משפיעה על…
סדר הברכות והדלקת החנוכייה, זמן ההדלקה, מקום הנחת נר חנוכה, והחייבים בהדלקת נרות חנוכה. על פי פסקי מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. סדר הברכות וההדלקה א.…
הלכות סדר ראש השנה עפ"י מרן הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ההלכות לקוחות מספר "אוצרות יוסף", בו מובאים לקוטים מספרי "תורת המועדים" לרב דוד יוסף שליט"א…
זמני הצום והלכות תשעה באב החל במוצאי שבת לפי מנהגי כל העדות זמני צום תשעה באב שחל במוצאי שבת? מה עושים בסעודה מפסקת? איך עושים הבדלה? מי צריך לצום? מה מותר…
יום ל"ג לעומר, הוא יום שמחה וחדוה, לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי, ויש לענין זה סימוכין בדברי הפוסקים, ולכן נוהגים להרבות בשמחה ביום זה, ואין אומרים בו תחנון.…
שמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו ואינו קשור לחג הסוכות אלא סמוך לו בלבד. ומשום כך מברכים בו "שהחיינו": האשה – בשעת הדלקת נרות, אחר ברכת "להדליק נר של יום טוב" (ויש…
דברים האסורים ביום הכיפורים, מהות היום, ותפילות היום. על פי פסקי מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. דברים האסורים ביום-הכיפורים, החל מליל יום הכיפורים ועד…
עשרת ימי תשובה: תקון המעשים ופיוס החברים עפ"י מרן הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ההלכות לקוחות מספר "אוצרות יוסף", בו מובאים לקוטים מספרי "תורת…
לשחות בים, להסיר שיער מהגוף, לחלק הזמנות לאירוע, לסרוג ולהרחיב את העסק – מה מותר ומה אסור בימי ספירת העומר? והאם נשים יכולות לברך על ספירת העומר? האם מותר…
מהו ההבדל ביום יום טוב לשבת, כיצד ניתן לכבות את האש בגז באופן נוח, והאם מותר להתקלח בחג? ריכזנו עבורכם את הלכות החג המרכזיות. סוכות שמח לכולם! אומרת הגמרא…
קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה, בנושאי בניית הסוכה והאכילה בסוכה א. הסוכה צריכה להיעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר…
אחר תפילת המנחה ביום הראשון של ראש השנה, נוהגים ללכת על יד שפת הים או הנהר, או באר מים חיים, או בור, לומר "סדר תשליך". ומנהג זה נזכר עם טעמו בספר מנהגי מהר"י…
כיצד בונים סוכה? מה נחשב לסכך כשר ומה לא? מי חייב בסוכה ומתי? מיהו "המצטער" מישיבה בסוכה? מה עושים כשיושבים לאכול בסוכה ובדיוק מתחיל לרדת גשם? האם מותר לשטוף…
כל מה שצריך לדעת לקראת ראש השנה: ההנהגות בערב החג, סדר הסעודה והסימנים, תשליך, תקיעת שופר והאסור והמותר ביום טוב, כולל מקלחת, סחיטה, כיבוי אש ועוד. שנה טובה!…
בספר בן איש חי 208 הלכות שסווגו לנושא זה, מקובצות לפי עניין ולפי סדר הפרשות. 45 מהן מובאות כאן במלואן עם כותרת (הכותרות – של מערכת האתר, הטקסט – כלשון הספר); לכל השאר – קישור לאות בפרק.
17 אותיות בספר
מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח אפילו בזמן הזה שמדליקין בפנים, ואם אין מזוזה בימין יניחה בימין, ואם יש מזוזה יניחנה בשמאל הנכנס, והרי שלשה מצוות ביחד כי האדם הנכנס ולובש ציצית שהוא טלית קטן שעליו וראשי תבות שלהם צמ"ח ציצית מזוזה חנוכה, ובזכות זה יבא משיח צדקינו צמ"ח שמו (זכריה ו, יב), ויתקיים פתחו שערים ויבא גוי צדיק (ישעיה כו, ב) כי ימין ושמאל תפרוצי(ישעיה נד, ג), וכשיניח החנוכה על מזוזת הפתח בשמאל יניח בלילה הראשונה את הנר בקצה השני של מנורת החנוכה שהוא הרחוק מן הפתח, ובליל שני יניח נר השני בצידו שיהיה קרוב לפתח יותר מן הראשון, ובו מתחיל להדליק עד שנמצא בליל שמיני אותו נר הנוסף יהיה סמוך לפתח ממש, ובו מתחיל להדליק כדי שיפנה לצד ימין בהדלקה בכל לילה, אבל אם אין מזוזה בימין דאז מניח החנוכה בימין יעשה להפך דמניח בליל ראשון הנר קרוב לפתח, ובליל שני מניחו בצידו וכן על זה הדרך כדי שיהיה בכל לילה פונה לצד ימין כשהוא מתחיל להדליק נר הנוסף:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות דבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
צריך להדליקה במקום ההנחתה, ואפילו אם בעל הבית חולה ושוכב על מטתו אין מביאין לו נרות חנוכה להדליקה אצל מטתו ויניחו אותה אח"כ במקומה, כי צריך להדליקה במקום הנחתה, ולכן אם אינו יכול לקום להדליק במקום הנחתה יעשה שליח להדליקה במקום הנחתה, ויכול החולה לברך והשליח ידליק בחדר ההוא לפניו תכף ומיד וכאשר העלתי בס"ד בתשובה בסה"ק רב פעלים:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות ובפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הדליק נר חנוכה ושכח ולא בירך אם עדיין לא גמר הנרות יברך ברכת להדליק וידליק הנשארים, אע"פ דאלו הנשארים הן מן ההידור אבל אם גמר הדלקת כל הנרות ואח"כ נזכר אפילו שנזכר תוך כדי דיבור לא יברך ברכת להדליק, משום דאיכא פלוגתא בזה וספק ברכות להקל, אבל ברכת שעשה נסים וכן ברכת שהחיינו יברך אותם אפילו שלא נזכר אלא עד שגמר הדלקת כולם כן העליתי בס"ד בתשובה בסה"ק רב פעלים: ואם הדליק נר אחד וקודם שהדליק השאר נשפכו, או אם טעו ולא הזמינו נרות הצריכים לאותה לילה ששכחו מהם נר אחד ולא הרגיש בזה אלא עד שבירך, לא ישיח אלא ימתין עד שיביאו לו האחד המשלים המנין וידליקנו, ואם שח לא יברך:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות יבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
אין להדליק קצת נרות משמן וקצת משעוה, כדי שלא יאמרו שני אנשים הדליקו ועוד אין בזה הידור מצוה, ולכן טוב שגם גוף הנרות יהיו שוין בגודלן ומראיהם ומינם משום הידור מצוה, וטוב שזה נר הנוסף שקורין שמש יעשהו משונה מנרות חנוכה, כדי שיהא ניכר שאין זה בכלל נר חנוכה וכן אני נוהג:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות יגבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
בחנוכה אין הולכים לבית הקברות ביום יארצייט כנהוג, ומי שיש לו יארצייט בתוך ימי חנוכה ילך קודם חנוכה, אבל הולכין להשתטח על קברות הצדיקים זיע"א, וכן המנהג פה עירינו שהולכין על מצבת אדונינו יהושע כהן גדול בתוך ימי חנוכה בערב ראש חודש:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות כבבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
אוכלין מאכלי חלב בחנוכה זכר לנס שנעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב שהיה ממלכי יון והמעשה הובא בספר חמדת הימים, ונס זה נעשה קודם נס העקרי של חנוכה בכמה שנים, אך הואיל ואותו אויב היה ממלכי יון וגם הוא היה רוצה להעבירם על דת לכך עושין לנס זה גם כן זכר בימי חנוכה, על דרך שאמרו לאכול זרעונים בפורים זכר לנס של דניאל עליו השלום וחבריו עליהם השלום (דניאל א). ונראה לי בס"ד לרמוז טעם בחלב לשלשה מצות שגזרו לבטלם שהם חודש שבית מילה ומסרו ישראל עצמן עליהם, דאות ח' דחלב הוא אות ראשונה של חודש, ואות ב' דחלב הוא אות שנית של שבת, ואות ל' דחלב הוא אות שלישי של מילה:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות כדבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
במזמור ארוממך ה' כי דליתני שאומרים קודם ה' מלך בשחרית אין צריך להתחיל לומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ככתוב בסידורים, ובנוסח על הנסים יאמר חשמונאי בחיריק כמן שכתב הפרי חדש ז"ל, גם יאמר לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, גם יאמר וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות כהבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
16 אותיות בספר
הכל חייבין במקרא מגילה אנשים ונשים אך הנשים אע"פ שיודעין לקרות ישמעו מן האנשים וכן המנהג בעה"ק תוב"ב שמעולם לא נשמע שהאשה קראה מגילה ולכן כל אדם אע"פ שקרא המגילה בבית הכנסת יקראנה בביתו בשביל אשתו שלא שמעה בבית הכנסת ובשביל הבתולות ושאר נשים ומשרתים שבבית ואם קראה בבית הכנסת וחוזר וקורא לנשים לא יברך בשבילם וגם הם לא יברכו:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת תצוה, אות כהבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הקורא את המגילה צריך לברך הברכות מעומד בין בתחלה בין בסוף אפילו הוא קוראה יחיד בביתו, אבל קריאתה אינה צריכה מעומד, ורק הש"ץ קוראה מעומד מפני כבוד הציבור, וצריך להיות פושט אותה כולה ואח"כ מברך הברכות מעומד, מיהו מאחר דפושט ומברך בעודו עומד, צריך שיהיה לפניו בימה או כסא שתנוח עליו המגילה ולא תהיה נגררת בארץ:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת תצוה, אות כחבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
45 אותיות בספר
צריך לבדוק בחורין ובסדקין ובכל מקום שמכניסין בו חמץ, ולא יקוץ בבדיקתו אף על גב שיש לו טרחא גדולה שכותלי הבית בנויים באבנים קטנים ואין עליהם טיחה, כי מצוה זו היא גדולה מאד ולפום צערא אגרא, ויבדוק במקום קיבול העשוי בבנין הכתלים שקורין בלשון ערבי בשם רוואזי"ן (אדני חלון ובליטות קיר) וכיוצא בזה, ואם שכח או נאנס ולא בדק בלילה יבדוק ביום תכף ומיד אחר תפלת שחרית, ותהיה הבדיקה לאור הנר, ורק באכסדרה שאורה רב אין צריך נר:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת צו, אות גבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
יהיה שלחנו ערוך מבעוד יום כדי שיקדש מיד כשתחשך דהיינו אחר צאת הכוכבים, וישתה בהסיבה כל ארבעה כוסות, וכולם צריכין מזיגה ויעשה המזיגה במים בשלש פסקות זו אחר זו, ובעל הבית ימזוג לו הכוס אחד מבני הבית דרך חירות, גם יקבל הכוס בשתי ידיו משתי ידיו של הנותן, גם אכילת כל ארבע כזיתות של מצה יהיו בהסיבה בין אנשים ובין הנשים בין הגדולים בין הקטנים, וההסיבה צריכה להיות על צד שמאל, ואפילו איטר מסב על שמאל כל אדם ודלא כמאן דכתב להפך:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת צו, אות כחבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
יאכל סעודת הלילה ושל שחרית בשבת זו בחצר במקום אחד דוקא, ולא יעשו בלילה ובשחרית פירורין הרבה על השולחן, ואם נעשה פירורין ישגיח עליהם לאכלם תכף קודם שיפול עליהם משקה וימאסו, ואחר אכילתם ינערו השלחן או המפה ברשות הרבים, בשביל פירורין קטנים שאין נלקטים ביד לאכלם, גם עוד אחר אכילה יכבדו המקום שאכלו בו משום איזה פירורין שנפלו, וישליך הזבל לרשות הרבים ולא יניח הזבל באשפה שבחצרו, ומותר לאכול ביצים בשבת זו בשחרית ואין חשש בזה משום אכילת ביצים בליל פסח דאין זה דומה לחזרת וכיוצא, אך יש נוהגים שלא לאכול בשבת זו ביצים בשחרית מפני שמניחים ביצה בליל פסח בקערה ואוכלים אותה זכר לקרבן חגיגה וכל אחד יעשה כמנהגו בדבר זה:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת צו, אות מובפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
בגדי מועד ילבשום בשבת זו אחר מנחה, וגם הכתונת יחליפו אותה אחר מנחה מפני שאכל חמץ בלילה ובשחרית בהיותה עליו, וחוששין שמא דבק בה איזה פירור קטן של חמץ, אבל במכנסים וטלית אין חשש זה, ומי שהוא עני ואין לו אלא כתונת אחת שלבשה בליל שבת יזהר בעת אכילתו לתחוב בית-יד של הכתונת לפנים ואחר אכילתו יבדוק כותנתו:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת צו, אות מזבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
מצת מצוה שיוצא בה ידי חובתו בלילה ראשונה לא יטלטלנה ביום שבת זה שחל בערב פסח, כי מוקצים הם דלא חזו למיכל מנייהו דודאי קפיד להאכיל לתינוקות, אבל שאר מצות שהם לצורך אוכלו בימי הפסח מותר לטלטלם בשבת זו, דאע"ג דהגדולים אסורים לאכול מצה בערב פסח, מכל מקום חזו למיכל לקטנים:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת צו, אות מטבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
סידור השולחן לצורך הלילה לא יעשה אלא אחר חשיכה דאין שבת מכין יום טוב, אך כיון שעבר בין השמשות שהוא אחר קריאת ה"מוגרב" בשבעה דקים, מותר להכין לצורך הלילה, וצריך כל אדם לישן ביום שבת זו אחר סעודת שחרית כדי שיוכל להיות ניעור היטב בלילה, והוא הדין הנשים והקטנים יזהרו בכך, ואחר שיקיץ משנתו ביום יעסוק בתורה הנותנת חיים לעושיה וטוב ללמוד משנה פסחים:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת צו, אות נבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
צריך לערב בפת ותבשיל, ושיעור הפת י"ח דרה"ם, ושיעור התבשיל תשעה דרה"ם, ופחות מזה אינו מועיל, והתבשיל טוב לעשותו ביצים שלוקים קשים דאלו מתקיימים במקומות אלו שהם חמים, אבל הבשר לא יתקיים בזמן החום שני לילות ושני ימים דאם חל יום טוב בחמישי ושישי צריך שתשאר חתיכת הבשר ב' ימים ושני לילות, דהיינו עד ליל שבת, ולכן טוב לעשות מבצים שלוקים כי אלו יתקיימו ולא יתקלקלו:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת צו, אות נאבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
26 אותיות בספר
כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב, ולא הותר ביום טוב אלא רק מלאכת אוכל נפש, ואע"ג דהותרה מלאכת אוכל נפש מן התורה, מכל מקום אסרו חז"ל קצירה ודישה ועימור וטחינה והרקדה וסחיטת פירות ותלישה מן המחובר וצידה וכל כיוצא בזה, ואפילו על יד שינוי אסור, מפני שדברים אלו דרכן לעשותם הרבה ביחד וחיישינן שמא יעשהה לצורך חול על כן כל דברים אלו אסורים הם מרי סופרים, וכל דבר שאסור לישראל לעשותו ביום טוב אסור לומר לגוי לעשותו:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת במדבר, אות חבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
בתוך חומת העיר הזאת שאנחנו עושין עירוב מותר להוציא כל דבר שמותר לטלטלו, ואפילו שאין לאדם צורך באותו דבר באותה שעה, אבל חוץ לחומה אסור להוציא דבר שאין לו צורך בו אותה שעה, ולכן אותם בני אדם שיוצאים ביום טוב בבוקר חוץ לעיר לטייל, אסור להוציא בחיקם סידור של מנחה וערבית שמנהגם להניח זה בתוך כיס שעושין בבגדיהם כי זהה צריך להם במנחה אחר שיחזור לביתו, וכן אסור לישא בחיקו מפתח של תיבה שיש בה חפצים, מאחר שיוכל להצניע המפתח בביתו או להפקידו ביד בני ביתו, וכן ישגיח על כל דבר כיוצא בזה שאין לו צורך בו אותה שעה שהוא יוצא חוץ לעיר, והסכינים יש אוסרים לישא אותם חוץ לחומה מפני שאין דעתו לאכול שם ואינו נצרך להם, ויש מתירם בזה דיש לומר אולי יזדמן לו מאכל לאכול שם ויצטרך לסכין לקלוף בו, ועל כן טוב להזהר בזה אך המיקל יש לו על מה לסמוך, אבל כלי מורה השעות (שעון) מותר לשאת אותו לכולי עלמא שזה יש לו בו צורך בכל עת, ודברים אלו שייכים גם נשים כמו באנשים:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת במדבר, אות טבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
ההרקדה אסורה ביום טוב אפילו ע"י שינוי, אבל אם רקדו מאתמול ונפל בו צרור או קיסם מותר לרקדו שנית בלא שנוי, ויש מחמירין ומצריכין שנוי, ואם לא נפל בו צרור רק רצה לרקדו שנית כדי שיהיה יפה יותר יעשה ע"י שנוי, דהיינו שירקד על שלחן וכיוצא בזה:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת במדבר, אות יחבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
ביצה שנולדה ביו"ט אסור לטלטלה בו ביום, וכ"ש שאסור לאכלה, ואם נתערבה באלף כולם אסורות, ואפילו ספק נולדה ביו"ט או בחול אסורה, ושני ימים טובים של גלויות נולדה בראשון מותרת בליל שני, אבל בשני ימים של ר"ה נולדה בראשון אסורה גם בשני, ואם שבת סמוך ליו"ט נולדה בזה אסורה בזה:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת במדבר, אות כגבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
שיורי פתילה מותרין אפילו ביום טוב אחר שבת, או בשנים ימים של ראש השנה אך יש חולקין והמחמיר תבוא עליו ברכה, ואין חותכין הפתילה לשנים בסכין אבל מדליקה באמצע אם צריך הוא לשניהם, ואין גודלין הפתילה ולא מהבהבין אותה, ואע"פ שמותר מן הדין לנפץ הפחם שבראש הפתילה בידים, מכל מקום נוהגים העולם להזהר בזה גזרה שמא ימחט בכלי:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת במדבר, אות כובפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
27 אותיות בספר
הא דאמרו ממעטין במשא ומתן מראש חודש עד תשעה באב היינו של שמחה כגון צרכי חופה אבל שאר משא ומתן של מסחר וכיוצא עושין כדרכן ואין חוששין, ואפילו צרכי חופה אם רוצה לקנות דבר שלא יוכל לקנותו אחר תשעה באב, או דבר שאין שהות לעשותו אחר תשעה באב מותר והוא הדין דבר שיוכל לקנותו אחר תשעה באב אלא שעתה נמצא לו בזול שאי אפשר לקנות בערך זה אח"כ מותר לקנות קודם תשעה באב:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת דברים, אות בבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הבנין אם אינו דבר הכרחי אין להתחיל מראש חודש, אבל אם התחיל קודם אין מפסיקין, ואם הוא דבר הכרחי שיש לחוש להפסד וכל שכן סכנה מותר להתחיל מראש חודש, וכן מעקה מותר להתחיל גם אחר ראש חודש, אבל ציור וכיור אפילו התחיל קודם אסור לעשות מראש חודש עד תשעה באב, ואפילו בקבלנות טוב להזהר, ואם כבר עשה הקבלנות אם יכול לפייסו בדבר מועט להמתין עד אחר תשעה באב, נכון הדבר ואם לאו מותר, והא דאסרו בציור וכיור היינו בין בציור וכיור שעושין בבנין בין מה שעושים בעצים במלאכת הנגרים, ואפילו שאר בנין שאינו ציור וכיור אם הבנין הוא להרווחה דינו כציור וכיור דאפילו אם התחיל קודם לעשות מראש חודש, מיהו בבית הכנסת יכולים לבנות אפילו ערב תשעה באב, ואפילו ציור וכיור דצורך מצוה הוא:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת דברים, אות גבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
אסור לעשות רקודים ומחולות מן י"ז בתמוז עד אחר תשעה באב, וראוי להזהיר את מנגנים ישראלים שלא ישוררו אצל הגוים, אבל משום איבה או אם זה המנגן אין לו מה לאכול שרי לנגן אצל הגוים בעבור שכרו, וכל זה אחר י"ז בתמוז אבל מן ראש חודש עד תשעה באב ישמטו עצמן לגמרי, וכן הוא הדין ביום י"ז בתמוז עצמו לא ילך בשום אופן, וההולכין בעבור שכרם אין רואין סימן ברכה, וכן צריך להזהר בעשרה בטבת בלילה וביום שלא לעשות רקודים ומחולות, ועיין אליה רבא סעיף קטן א' ואשל אברהם סוף סעיף קטן יו"ד ושאר אחרונים:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת דברים, אות הבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
אף על פי דהכיבוס בשבוע שחל בו תשעה באב אסור אפילו ע"י גוי, מכל מקום אם חל תשעה באב ביום חמישי ואי אפשר לכבס ביום ששי התיר הגאון רב יעב"ץ ז"ל לכבס ע"י גוי כיון דאי אפשר לו לכבס בערב שבת, אבל ע"י ישראל אסור ועיין מחזיק ברכה ז"ל:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת דברים, אות זבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
כתוב בספר יוסף אומץ אשכנזי בימי חרפי ראיתי מנהג פשוט שלא לקנות עצים אחר ראש חודש אב עד תשעה באב, אכן עתה רבים מקילים, והדבר ידוע שבימים ההמה היו מקפידים חכמי עירנו מאד על הדבר ומי שקנה עץ לוקחים אותו ממנו ונותנים לעניי הקדש עד כאן עיין שם, ואומרים טעם לדבר זה בשביל שבטלו עצי המערכה, וכמו שכתוב בירושלמי דנהגו הנשים דלא למשתי עמרא משום שבטולה אבן השתיה, וזה מנהג יפה. ואע"פ שאין למנוע בחזקה ביד המקילים נכון כל אדם שיזהר בכך שלא לקנות עצים הן לבנין הן להסקה מראש חודש עד תשעה באב, אבל לקנות קוצים קונים שקורין שו"ך וכיוצא להסקה אין בזה שום חשש:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת דברים, אות יזבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
חולה האוכל בתשעה באב אם היתה אכילתו מזמן מנחה גדולה יאמר נחם במקום רצה והחליצנו, ואומר ותבנה ירושלם עיר הקודש במהרה בימינו ברוך אתה ה' מנחם ציון בבנין ירושלים, וכן הנוסח של החתימה בנחם שאומרים בעמידה לחתום כן מנחם ציון בבנין ירושלים ולא כפי מה שנדפס בסידורים:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת דברים, אות כזבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
20 אותיות בספר
אין תוקעין בערב ראש השנה לא ביום ולא בלילה אפילו בביתו, ואם התוקע של הקהל רוצה להרגיל עצמו וצריך הוא לכך יתקע בחדר סגור או בבור. ואין נופלים על פניהם בערב ראש השנה, אבל במנחה שלפניו נופלים ואומרים ודוי דהא בליל ערב ראש השנה אומרים ודוי וסליחות ונוהגים לילך בערב ראש השנה על הקברות ולומר בקשות שם, ואל ישים מגמתו נגד המתים אלא יתפלל להשם יתברך שיתן לו רחמים בזכותם, ויכול להשתטח על קבר הצדיק ויאמר הריני מבקש מנפש הצדיק הקבור פה שתתפלל עלי לפני הקב"ה כך וכך, ויזהרו בתפלת מנחה של ערב ראש השנה כי היא תפלה האחרונה (של אותה השנה):
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת נצבים, אות בבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
לא יאכלו בראש השנה דבר חמוץ ולא תבשיל מבושל בדבר חמוץ, וכן יזהרו מפירות חמוצים הן רמונים הן ענבים הן אגסים, וכתב ב'מטה אפרים' דהוא הדין שלא יאכל פרי שלא נגמר עדיין בישולו, ומנהג טוב לאכול בשר שמן ומיני מתיקה לסימנא טבא אך לא ירבה בהם למלאות כריסו אלא 'טועמיה חיים זכו', וישתה שתיות עריבות על פי הכתוב בעזרא "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם", דפסוק זה נאמר על יום ראש השנה כידוע:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת נצבים, אות הבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
שני ימים של ראש השנה קדושה אחת הן, וביצה שנולדה בזה אסורה בזה, וכן הניצוד או נתלש בזה אסור בזה, ואם ראש השנה חל ביום חמישי ושישי אסור גם בשבת שאחריהם, וספק נולד בערב ראש השנה ספק ביום ראש השנה הרי זה אסור:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת נצבים, אות יבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
מי שנאנס ולא בא לבית הכנסת ובא התוקע לביתו לתקוע לו שלוש פעמים תשר"ת ושלוש פעמים תש"ת ושלוש פעמים תר"ת צריך זה לעמוד בעת התקיעות, כי אלו הם אצלו חיוב של תורה וצריך להיות מעומד דומיא דספירת העומר, יען כי הוא אינו שומע תקיעות בסדר תפילת מוסף ובאלו יוצא י"ח מדאורייתא, והנשים פטורות מן הדין כי זו מצות עשה שהזמן גרמה, אך רוב הנשים קבעו מצוה זו עליהם בתורת חיוב ובאים לבית הכנסת לשמוע קול שופר, ולכן האשה שנהגה בכך כמה שנים נעשה עליה חיוב, ואם נאנסה שלא היתה יכולה לבא לבית הכנסת יבא התוקע אצלה לביתה ויתקע לה אך לא תברך וכן נהגו בביתנו, ואשה שנהגה במצוה זו ונזדמן לה פעם אחת שלא תוכל לבא לבית הכנסת וגם לא תוכל להביא תוקע לביתה תעשה התורה בערב ראש השנה על קבלת המנהג:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת נצבים, אות יזבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
אם סיים הברכה ולא אמר 'זכרינו' ו'מי כמוך' אינו חוזר, ואפילו אמר "ברוך אתה ה'" ונזכר אינו רשאי לסיים 'למדני חוקיך' כדי לומר 'זכרנו' ו'מי כמוך', ואיתא בספר 'תורה לשמה' ד'זכרנו' כיון שהיא בקשת רחמים אם לא אמרה במקומה יאמר אותה ב'שומע תפלה' ובשבת ובראש השנה יאמר אותה קודם שיעקור רגליו, מה שאין כן 'מי כמוך' אין לה תשלומין דאינה בקשת רחמים, וכן באמירת 'וכתוב' וכו' 'ובספר' וכו' דאם שכח אינו חוזר, אך יאמר אותה קודם שיעקור רגליו דהם בקשת רחמים:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת נצבים, אות כבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
17 אותיות בספר
עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שיפייסנו, ועל כן כל אדם צריך לבקש מחילה מחבירו בערב יום הכפורים או קודם בעשרת ימי תשובה, וטוב שהחזן יכריז קודם "כל נדרי" לומר: רבותי, תמחלו זה לזה! ויאמרו הקהל: מחלנו! כדי שיתעורר אותה שעה סנגוריא למעלה על ישראל דבר בעתו מה טוב, וכן הנהגתי בעזרת השם יתברך פה עירנו יע"א:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וילך, אות זבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
כל אדם ינשק ידי אביו ואמו בערב יום הכפורים לעת ערב קודם שילך לבית הכנסת ויבקש מהם מחילה, ודבר זה הוא חיוב גדול על כל אדם, ומי שאינו עושה כן נקרא חוטא ומזלזל בכבוד אביו ואמו, דאם בין אדם לחבירו חייבו חכמינו זכרונם לברכה לבקש מחילה קודם יום הכפורים כל שכן מאביו ואמו שאין אדם ניצול מחטא זה בכל יום, ואם הבן שוטה ולא ביקש הם יתנו לו מחילה, שיאמרו בפיהם: אנכי מוחל לבני פלוני על כל מה שחטא לי מחילה גמורה, וכן הבעל יתן מחילה לאשתו על אשר בזבזה מן הבית שלא כרצונו, וכן כל תלמיד שיש לו רב בעיר ילך אצלו קודם יום הכפורים ויבקש ממנו מחילה:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וילך, אות חבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
יזהרו הנשים בערב יום הכפורים בניקור התרנגולים שהם רבים ושכיח בהם כינים שקורין בערבי קיגא"ד (כיני עור העוף) שהם דבוקים בעור התרנגולת ודבר זה מצוי ושכיח הרבה פה עירנו, ואם תראה האשה שקשה הניקור מחמת רבויים תפשוט העור כולו ותזרקנו:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וילך, אות טבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
יזהר שלא יניח בליל כפור כלי של מים דשתיה אצל מטתו אף על פי שצריך למים בשביל להשקות הקטנים, אלא יניחנו רחוק, דיש לחוש פן יעמוד משנתו צמא הרבה וישכח שהוא יום הכפורים וישתה חס ושלום, ומותר לבלוע הרוק ביום הכפורים, ויש מחמירין, ומי שאפשר לו יזהר בכך:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וילך, אות יזבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
"לקדוש ה' מכובד" (ישעיה נח, יג) זה יום הכפורים- כבדהו בכסות נקיה, ואמרו חכמינו ז"ל: מציעין המטה, והשלחן- פורסין עליו מפה יפה כמו בשבת, ויזהר כל אדם שלא יגע במנעליו שאף על פי שהם בגד יטמאו ידיו, וברכת "שעשה לי כל צרכי" לא יאמרו ביום הכפורים מפני שכל העולם יחפים:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וילך, אות כבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
ביום הכפורים ילמדו ביחזקאל מריש סימן מ' עד סוף ס' מ"ג ששם נבואה שנתנבא יחזקאל הנביא עליו השלום על בית שלישי ביום הכפורים עצמו, דכתיב "בראש השנה בעשור לחודש" (יחזקאל מ, א) והיינו ראש השנה דיובל, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש: אמר לו הקדוש ברוך הוא ליחזקאל הנביא עליו השלום: ילמדו ישראל נבואה שלך על צורת הבית ומעלה אני עליהם כאלו עוסקים בבניינו; עד כאן:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וילך, אות כדבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
14 אותיות בספר
לא יאכל בערב סוכות מחצות ואילך, כדי שיאכל בלילה לתאבון כי האכילה בלילה הראשונה דאורייתא וכאשר נבאר בעזרת השם, והא דסגי בערב פסח משעה עשירית וכאן צריך להזהר מחצות, היינו כי בליל פסח אוכלים המצה אחר קריאת ההגדה ששוהין זמן הרבה ואם יזהר משעה עשירית יש זמן הרבה עד שיגיע אכילת מצה, מה שאין כן בסוכות הוא אוכל מיד כשתחשך לכך צריך להזהר למנוע האכילה מחצות וכנזכר באחרונים:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת האזינו, אות גבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
בכל עת שיש קדוש יברך "לישב בסוכה" אחר ברכת קדוש ובעת שלא יש קדוש יש נוהגין לברך "לישב בסוכה" קודם ברכת "המוציא" אחר ברכת "על נטילת ידים"; ויש נוהגין לברך "לישב בסוכה" אחר ברכת "המוציא" קודם שיאכל ואין חשוב הפסק דהוי כ"גביל לתורי", ואנחנו בביתנו מזמן עטרת ראשנו הרב הגאון מו"ר זקיני רבינו משה חיים ז"ל מנהגינו לברך "לישב בסוכה" קודם ברכת "המוציא" וכן עיקר, ובכל פעם שמברך "לישב בסוכה" יברך מעומד ואחר כך ישב וכנזכר באחרונים. ואם שכח ולא בירך קודם אכילה יברך כל זמן שלא סיים אכילתו, ואם הוא מסופק אם בירך או לאו לא יברך ואם ירצה לברך ברכת המזון כדי שיטול ידיו ויברך "לישב בסוכה" ויאכל הרשות בידו, ואין בזה חשש גורם ברכה שאינה צריכה:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת האזינו, אות הבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
אסור ליהנות מן האוכלין שתולין בסוכה לנוי בכל יום טוב כולו דהוקצו, ומותרין בליל אסרו חג אם לא חל בשבת, ואם נפלו ביום טוב מוקצין הם ואסור לטלטלם אלא יביאו קטן בן שלוש או ארבע שנים ויטלטלם למקום אחר להצניעם שם עד אחר יום טוב; ואפילו קיסם לחצוץ שיניו אסור ליקח מן הסוכה ואפילו מן הדפנות, מיהו אם ירדו גשמים יסיר הסדינין שתולין בדפנות דוקא כדי שלא יתקלקלו, לפיכך כשתולה הסדינין בדפנות קודם יום טוב יזהר שלא יתלם על ידי קשרים, דאם כן אם ירדו גשמים ביום טוב אסור להתיר קשרים של קיימא, אלא יתלם באופן שלא יצטרך להתיר קשרים:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת האזינו, אות יבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
קטן החריף מתחלת חמש שנים חייב אביו לחנכו במצות סוכה, ואינו חריף מתחלת שש שנים, ויש אומרים: החריף עד שיגמור החמש שנים, ואינו חריף עד שיגמור שש, והנשים אף על פי דמן הדין פטורים משום דסוכה מצות עשה שהזמן גרמה, עם כל זה אם ישבו בסוכה יש להם שכר מצוה:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת האזינו, אות יאבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
חולה אפילו חש בראשו או חש בעיניו פטור אם יש לו מנוחה חוץ לסוכה, ואם אין הפרש חייב, אבל לילה ראשונה אפילו חולה חייב לאכול כזית בסוכה, והמצטער מפני הריח או יתושין וכיוצא פטור מן הסוכה, מיהו צריך שיהיה לו צער שיעור שדרך בני אדם להצטער בו, אבל אם הוא מפונק ומצטער על דבר מועט אינו פטור, וכל זה דוקא אם יצא מן הסוכה ינצל מצער זה, אבל אם אף על פי שיצא יגיע לו זה הצער של ריח או יתושין וכיוצא אינו יכול לפטור עצמו מן הסוכה, וסוכה שישנים בה בני אדם הרבה ואינו יכול לישן בפשוט ידים ורגלים, לא חשיב זה צער לפטור עצמו בכך ולצאת מסוכה:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת האזינו, אות יבבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
יברך "על נטילת לולב" ו"שהחיינו" קודם שיטול האתרוג, אבל הלולב יטלנו בידו קודם שיברך, ואם כרוך בגד על ידו משום חבורה יסירנו קודם הברכה מושם חציצה, ויש אומרים שיסיר גם הטבעת מאצבעו, ואם שכח ולא הסיר יטול שנית בלא ברכה, ויזהר שישים השדרה של הלולב כנגד פניו בעת הברכה והנענוע, ואסור לאכול קודם שיברך על הלולב:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת האזינו, אות יגבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
9 אותיות בספר
אות אחת בספר
16 אותיות בספר
מצווה להרבות בסעודת ר"ח; ואם חל בחול, עושה בו מאכל יותר ממה שרגיל בחול; ואם חל בשבת, עושה גם כן מאכל יותר ממה שרגיל בשבת. ואם הוא עני ואין ידו משגת, יוסיף לפחות בפירות, שיקנה מין פרי לאכלו בר"ח. וגם יזהר לכבד סעודת ר"ח בשולחן, ויהיה מסב בדרך כבוד. ואם חל ר"ח בשבת - איתא בירושלמי שצריך לעשות סעודת ר"ח ביום ראשון; ואע"פ שלא נהגו כן - הזהיר בזה, תבוא עליו ברכה. וכתב רב יעב"ץ ז"ל בסידור: אם חל ר"ח בשבת, נכון להרבות בסעודה רביעית יותר ממנהגו כדי להשלים בה חובת סעודת ר"ח.
בן איש חי, שנה שנייה, פרשת ויקרא, אות יבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
מקור הטקסט: בן איש חי (ירושלים תרנ״ח), תעתיק ויקיטקסט, דרך ספריא (Sefaria.org)
ספריא (נפתח בחלון חדש)ויקיטקסט (נפתח בחלון חדש)רישיון CC BY-SA 3.0 (נפתח בחלון חדש)
הטקסט מובא כלשונו מן התעתיק, בלי שינויים.
סעיפים מן השולחן ערוך (דברי המחבר) לפי סדר המועדים, מן המועד הקרוב.
הלכות חנוכה
בליל ראשון מברכים שלשה ברכות להדליק ושעשה נסים ושהחיינו, ונתנו הפוסקים ז"ל סימן עשה לך שרף ושים אותו על נס וראה אותו וחי (במדבר כא, ח), גם נרמזו באותיות מספרם שהוא אותיות שלשה שגם בם סימנם שלש"ה ר"ת שעשה להדליק שהחיינו הנרות הללו וכו', ואחר שהדליק נר ראשון יאמר הנרות הללו וכו', בנוסח המתוקן יפה שיש בו ל"ו תיבות כמנין הנרות של כל שמונת הימים, ויעמדו אשתו ובניו בשעת הברכה ובשעת הדלקת כל הנרות:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות אבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חנוכה
מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח אפילו בזמן הזה שמדליקין בפנים, ואם אין מזוזה בימין יניחה בימין, ואם יש מזוזה יניחנה בשמאל הנכנס, והרי שלשה מצוות ביחד כי האדם הנכנס ולובש ציצית שהוא טלית קטן שעליו וראשי תבות שלהם צמ"ח ציצית מזוזה חנוכה, ובזכות זה יבא משיח צדקינו צמ"ח שמו (זכריה ו, יב), ויתקיים פתחו שערים ויבא גוי צדיק (ישעיה כו, ב) כי ימין ושמאל תפרוצי(ישעיה נד, ג), וכשיניח החנוכה על מזוזת הפתח בשמאל יניח בלילה הראשונה את הנר בקצה השני של מנורת החנוכה שהוא הרחוק מן הפתח, ובליל שני יניח נר השני בצידו שיהיה קרוב לפתח יותר מן הראשון, ובו מתחיל להדליק עד שנמצא בליל שמיני אותו נר הנוסף יהיה סמוך לפתח ממש, ובו מתחיל להדליק כדי שיפנה לצד ימין בהדלקה בכל לילה, אבל אם אין מזוזה בימין דאז מניח החנוכה בימין יעשה להפך דמניח בליל ראשון הנר קרוב לפתח, ובליל שני מניחו בצידו וכן על זה הדרך כדי שיהיה בכל לילה פונה לצד ימין כשהוא מתחיל להדליק נר הנוסף:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות דבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חנוכה
צריך להדליקה במקום ההנחתה, ואפילו אם בעל הבית חולה ושוכב על מטתו אין מביאין לו נרות חנוכה להדליקה אצל מטתו ויניחו אותה אח"כ במקומה, כי צריך להדליקה במקום הנחתה, ולכן אם אינו יכול לקום להדליק במקום הנחתה יעשה שליח להדליקה במקום הנחתה, ויכול החולה לברך והשליח ידליק בחדר ההוא לפניו תכף ומיד וכאשר העלתי בס"ד בתשובה בסה"ק רב פעלים:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות ובפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חנוכה
זמן ההדלקה הוא בצאת הכוכבים, וכשהגיע הזמן לא יאכל ולא ילמוד עד שידליק, ואם התחיל לאכול או ללמוד פוסק ומדליק אם לא הדליק בצאת הכוכבים ידליק ויברך כל זמן שבני הבית נעורים, אבל אם ישנים ידליק בלא ברכה, מיהו די בשנים נעורים:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות זבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חנוכה
צריך שיתן בה שמן שידליק לפחות חצי שעה, ואם לא היה בה שמן שיעור הדלקה חצי שעה בשעה שהדליקה, אפילו אם הוסיף בה שמן אחר ההדלקה לא יצא ידי חובתו, ואם בירך והדליק ואח"כ הרגיש שלא היה בה שמן יכבנה ויוסיף בה שמן ויחזור וידליקנה אך לא יברך פעם שנית, על כן כל אדם יתן עיניו קודם ברכה לראות אם יש בה שמן כשיעור, כי יזדמן שאשה הניחה שמן כשיעור ונשפך מן הנר ע"י איזה מקרה לכך יראה תחלה ואח"כ יברך וידליק:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות חבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חנוכה
אם הדליקה וכיבה הרוח אם הניחה במקום שליטת הרוח שאינה יכולה לעמוד בו לא יצא ידי חובתו, וצריך שיניחנה במקום הראוי וידליקנה בלא ברכה, אבל אם הניחה במקום שאינו שולט הרוח וקרה לה מקרה וכבתה אינו זקוק מן הדין להדליקה, ואם החמיר להדליקה ברוך יהיה:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות טבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חנוכה
הדליק נר חנוכה ושכח ולא בירך אם עדיין לא גמר הנרות יברך ברכת להדליק וידליק הנשארים, אע"פ דאלו הנשארים הן מן ההידור אבל אם גמר הדלקת כל הנרות ואח"כ נזכר אפילו שנזכר תוך כדי דיבור לא יברך ברכת להדליק, משום דאיכא פלוגתא בזה וספק ברכות להקל, אבל ברכת שעשה נסים וכן ברכת שהחיינו יברך אותם אפילו שלא נזכר אלא עד שגמר הדלקת כולם כן העליתי בס"ד בתשובה בסה"ק רב פעלים: ואם הדליק נר אחד וקודם שהדליק השאר נשפכו, או אם טעו ולא הזמינו נרות הצריכים לאותה לילה ששכחו מהם נר אחד ולא הרגיש בזה אלא עד שבירך, לא ישיח אלא ימתין עד שיביאו לו האחד המשלים המנין וידליקנו, ואם שח לא יברך:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות יבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חנוכה
אין להדליק קצת נרות משמן וקצת משעוה, כדי שלא יאמרו שני אנשים הדליקו ועוד אין בזה הידור מצוה, ולכן טוב שגם גוף הנרות יהיו שוין בגודלן ומראיהם ומינם משום הידור מצוה, וטוב שזה נר הנוסף שקורין שמש יעשהו משונה מנרות חנוכה, כדי שיהא ניכר שאין זה בכלל נר חנוכה וכן אני נוהג:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות יגבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חנוכה
בחנוכה אין הולכים לבית הקברות ביום יארצייט כנהוג, ומי שיש לו יארצייט בתוך ימי חנוכה ילך קודם חנוכה, אבל הולכין להשתטח על קברות הצדיקים זיע"א, וכן המנהג פה עירינו שהולכין על מצבת אדונינו יהושע כהן גדול בתוך ימי חנוכה בערב ראש חודש:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות כבבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חנוכה
אוכלין מאכלי חלב בחנוכה זכר לנס שנעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב שהיה ממלכי יון והמעשה הובא בספר חמדת הימים, ונס זה נעשה קודם נס העקרי של חנוכה בכמה שנים, אך הואיל ואותו אויב היה ממלכי יון וגם הוא היה רוצה להעבירם על דת לכך עושין לנס זה גם כן זכר בימי חנוכה, על דרך שאמרו לאכול זרעונים בפורים זכר לנס של דניאל עליו השלום וחבריו עליהם השלום (דניאל א). ונראה לי בס"ד לרמוז טעם בחלב לשלשה מצות שגזרו לבטלם שהם חודש שבית מילה ומסרו ישראל עצמן עליהם, דאות ח' דחלב הוא אות ראשונה של חודש, ואות ב' דחלב הוא אות שנית של שבת, ואות ל' דחלב הוא אות שלישי של מילה:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות כדבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חנוכה
במזמור ארוממך ה' כי דליתני שאומרים קודם ה' מלך בשחרית אין צריך להתחיל לומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ככתוב בסידורים, ובנוסח על הנסים יאמר חשמונאי בחיריק כמן שכתב הפרי חדש ז"ל, גם יאמר לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, גם יאמר וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו:
בן איש חי, שנה ראשונה, הלכות חנוכה, אות כהבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות תעניות
כָּל ד' צוֹמוֹת הַלָּלוּ אִם חָלוּ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, נִדְחִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק״נ, סעיף ג׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
ארבע פרשיות
בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה מוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים; בְּאֶחָד קוֹרֵא פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא: זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, וּמַפְטִיר: פָּקַדְתִּי אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ״ה, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
תענית אסתר
מִתְעַנִּים בְּי"ג בַּאֲדָר; וְאִם חָל פּוּרִים בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, מַקְדִּימִין לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם חֲמִישִׁי.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ״ו, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות פורים
הַכֹּל חַיָּבִים בִּקְרִיאָתָהּ, אֲנָשִׁים וְנָשִׂים וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים; וּמְחַנְּכִים אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹתָהּ.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ״ט, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות פורים
חַיָּב אָדָם לִקְרוֹת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה וְלַחֲזֹר וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם. וְשֶׁל לַיְלָה, זְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה; וְשֶׁל יוֹם, זְמַנָּהּ כָּל הַיּוֹם מֵהָנֵץ הַחַמָּה עַד סוֹף הַיּוֹם; וְאִם קְרָאָהּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, יָצָא.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ״ז, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות פורים
חַיָּב כָּל אָדָם לִתֵּן לְפָחוֹת שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִּים.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ״ד, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות פורים
כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, וּכְרַכִּים שֶׁאֵינָם מֻקָּפִים חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן קוֹרִין בְּי"ד.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ״ח, סעיף ג׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חודש ניסן
אֵין נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֶם בְּכָל חֹדֶשׁ נִיסָן, וְאֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, וְאֵין מַסְפִּידִין בּוֹ, וְאֵין מִתְעַנִּין בּוֹ לְהַזְכִּיר בְּצִבּוּר; וְהַבְּכוֹרוֹת מִתְעַנִּין בּוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ״ט, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חודש ניסן
שַׁבָּת שֶׁלִפְנֵי הַפֶסַח קוֹרִין אוֹתוֹ שַׁבָּת הַגָּדוֹל, מִפְנֵי הַנֵּס שֶׁנַּעשָׂה בּוֹ.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ת״ל, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
בדיקת חמץ וביעורו
בּוֹדֵק כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא הִכְנִיסוּ בָּהֶם חָמֵץ. וְלָכֵן כָּל חַדְרֵי הַבַּיִת וְהָעֲלִיּוֹת צְרִיכִים בְּדִיקָה; שֶׁפְּעָמִים אָדָם נִכְנַס בָּהֶם וּפִתּוֹ בְּיָדוֹ. אֲבָל אוֹצְרוֹת יַיִן שֶׁאֵין מִסְתַּפֵּק מֵהֶם, וְכֵן מַתְבֵּן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אֵינָם צְרִיכִים בְּדִיקָה.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תל״ג, סעיף ג׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
בדיקת חמץ וביעורו
יִזָּהֵר כָּל אָדָם שֶׁלֹּא יַתְחִיל בְּשׁוּם מְלָאכָה וְלֹא יֹאכַל, עַד שֶׁיִּבְדֹּק. וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ עֵת קָבוּעַ לִלְמֹד, לֹא יִלְמֹד עַד שֶׁיִּבְדֹּק; וְאִם הִתְחִיל לִלְמֹד מִבְּעוֹד יוֹם, אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תל״א, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
בדיקת חמץ וביעורו
בִּתְחִלַּת לֵיל י"ד בְּנִיסָן בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, בַּחֹרִין וּבַסְדָקִין, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁדֶּרֶךְ לְהַכְנִיס שָׁם חָמֵץ.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תל״א, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות מצה וליל הסדר
הַבְּכוֹרוֹת מִתְעַנִּין בְּעֶרֶב פֶּסַח, בֵּין בְּכוֹר מֵאָב בֵּין בְּכוֹר מֵאֵם. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ נְקֵבָה בְּכוֹרָה מִתְעַנָּה,
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ת״ע, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות מצה וליל הסדר
יְסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ יָפֶה בְּכֵלִים נָאִים כְּפִי כֹּחוֹ, וְיָכִין מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁיֵּשֵׁב בַּהֲסַבָּה דֶּרֶךְ חֵרוּת.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע״ב, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
ספירת העומר
אִם שָׁכַח לְבָרֵךְ בְּאֶחָד מֵהַיָּמִים, בֵּין יוֹם רִאשׁוֹן בֵּין מִשְּׁאָר יָמִים, סוֹפֵר בִּשְׁאָר יָמִים בְּלֹא בְּרָכָה; אֲבָל אִם הוּא מְסֻפָּק אִם דִּלֵּג יוֹם אֶחָד וְלֹא סָפַר, יִסְפֹּר בִּשְׁאָר יָמִים בִּבְרָכָה.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ״ט, סעיף ח׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
ספירת העומר
כָּל הַיָּמִים שֶׁל חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד וּשְׁנֵי יָמִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל יוֹם טוֹב, קוֹרִים הַהַלֵּל בְּדִלּוּג כְּמוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ת״צ, סעיף ד׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חול המועד
כָּל סְחוֹרָה, אֲסוּרָה; אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, בֵּין לִקְנוֹת בֵּין לִמְכֹּר; וַאֲפִלּוּ אִם הִלְוָה מָעוֹת עַל מְנַת שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ אַחַר כָּךְ יַיִן אוֹ סְחוֹרָה אַחֶרֶת בְּפִרְעוֹן חוֹבוֹ כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר, אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ וּלְתָבְעָם, אֶלָּא אִם כֵּן אֵינָם מְצוּיִים אַחַר הַמּוֹעֵד דַּהֲוָה לֵיהּ דָּבָר הָאָבֵד אִם לֹא יֵלֵךְ בְּחֹל הַמּוֹעֵד לִמְקוֹמָם וְיִתְבָּעֵם.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקל״ט, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חול המועד
אֲפִלּוּ מְלָאכוֹת הַמֻּתָּרוֹת אֵינָם מֻתָּרוֹת לַעֲשׂוֹתָן אֶלָּא לְעַצְמוֹ אוֹ לַאֲחֵרִים בְּחִנָּם; אֲבָל בְּשָׂכָר, אָסוּר. וּמִיהוּ אִם אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ שָׂכָר קָצוּב, אֶלָּא שֶׁאוֹכֵל עִמּוֹ בִּשְׂכָרוֹ, מֻתָּר.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקמ״ב, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חול המועד
אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד, לֹא בְּתוּלוֹת וְלֹא אַלְמָנוֹת, וְלֹא מְיַבְּמִין; וּמֻתָּר לְאָרֵס, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סְעֻדַּת אֵרוּסִין הָאָרוּס בְּבֵית אֲרוּסָתוֹ בִּשְׁעַת אֵרוּסִין; וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת רִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת וְלַעֲשׂוֹת סְעֻדַּת הָאָרוּס עִם מְרֵעָיו שֶׁלֹּא בְּבֵית אֲרוּסָתוֹ, וְכֵן לִסְעֹד הָאָרוּס בְּבֵית אֲרוּסָתוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת אֵרוּסִין, מֻתָּר.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקמ״ו, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
ספירת העומר
בְּלֵיל יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן מְקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן וְאֵין אוֹמְרִין זְמַן.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ת״צ, סעיף ז׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות יום טוב
כָּל מְלָאכָה הָאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת אֲסוּרָה בְּיוֹם טוֹב, חוּץ מִמְּלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, וְחוּץ מֵהוֹצָאָה וְהַבְעָרָה וְכֵן מַכְשִׁירֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵאֶתְמוֹל.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ה, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות יום טוב
עֵרוּב זֶה עוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּפַת וְתַבְשִׁיל, וְאִם לֹא עֲשָׂאוֹ אֶלָּא מִתַּבְשִׁיל לְבַד, מֻתָּר.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכ״ז, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות יום טוב
הַמַּדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב צָרִיךְ לְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקי״ד, סעיף י״אבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות יום טוב
אָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ בָּרֶגֶל. וְלֹא יִמְשֹׁךְ בְּבָשָׂר וּבְיַיִן וּבִשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, לְפִי שֶׁאֵין הַשְּׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ שִׂמְחָה אֶלָּא הוֹלֵלוּת וְסִכְלוּת, וְלֹא נִצְטַוֵּינוּ עַל הַהוֹלֵלוּת וְהַסִכְלוּת אֶלָּא עַל שִׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת הַיּוֹצֵר.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכ״ט, סעיף ג׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות יום טוב
לְהַטּוֹת הַנֵּר כְּדֵי לְהַרְחִיק הַשֶּׁמֶן מִן הַפְּתִילָה חָשִׁיב כִּבּוּי וְאָסוּר; וְכֵן אָסוּר לִקַּח פְּתִילָה מִנֵּר הַדָּלוּק אֲפִלּוּ לִתְּנָהּ בְּנֵר אַחֵר שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁמּוֹצִיאָהּ מִיָּד הוּא מְכַבֶּה אוֹתָהּ.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקי״ד, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות חג השבועות
בְּיוֹם חֲמִשִּׁים לִסְפִירַת הָעֹמֶר הוּא חַג שָׁבוּעוֹת, וְסֵדֶר הַתְּפִלָּה כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח, אֶלָּא שֶׁאוֹמְרִים: אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, וְגוֹמְרִים הַהַלֵּל, וּמוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִים בָּרִאשׁוֹן חֲמִשָּׁה מִבַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי עַד סוֹף הַסֵדֶר, וּמַפְטִיר קוֹרֵא בַּשֵּׁנִי וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמַפְטִיר בְּמֶרְכָּבָה דִּיחֶזְקֵאל, וּמְסַיֵּם בַּפָּסוּק וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ד, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות תשעה באב ובין המצרים
טוֹב לִזָּהֵר מִלּוֹמַר שֶׁהֶחֱיָנוּ בֵּין הַמְּצָרִים עַל פְּרִי אוֹ עַל מַלְבּוּשׁ, אֲבָל עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן אוֹמֵר, וְלֹא יַחְמִיץ הַמִּצְוָה
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ״א, סעיף י״זבספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות תשעה באב ובין המצרים
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה; וּבַר יִשְׂרָאֵל דְּאִית לֵיהּ דִּינָא בַּהֲדֵי עַכּוּ"ם, לִשְׁתַּמִּיט מִנֵּיהּ דְּרִיעַ מַזָּלֵיהּ.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ״א, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות תשעה באב ובין המצרים
עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב לֹא יֹאכַל אָדָם בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת, שֶׁאוֹכְלָהּ אַחַר חֲצוֹת, בָּשָׂר, וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן וְלֹא יֹאכַל שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ״ב, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות תשעה באב ובין המצרים
נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּתִשְׁעָה בְּאָב שַׁחֲרִית, וְלֹא טַלִּית, אֶלָּא לוֹבְשִׁים טַלִּית קָטָן תַּחַת בְּגָדָיו בְּלֹא בְּרָכָה; וּבְמִנְחָה מְנִיחִים צִיצִית וּתְפִלִּין, וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ״ה, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
חודש אלול וסליחות
נוֹהֲגִים לָקוּם בְּאַשְׁמֹרֶת לוֹמַר סְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וָאֵילָךְ עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ״א, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות ראש השנה
יְהֵא אָדָם רָגִיל לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה רֻבְּיָא דְּהַיְנוּ תִּלְתָּן, כַּרְתִּי, סִלְקָא, תַּמְרֵי, קָרָא. וּכְשֶׁיֹּאכַל רֻבְּיָא יֹאמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ; כַּרְתִּי, יִכָּרְתוּ שׂוֹנְאֵינוּ; סִלְקָא, יִסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ; תַּמְרֵי, יִתַּמּוּ שׂוֹנְאֵינוּ; קָרָא, יִקָּרַע גְּזַר דִּינֵנוּ וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זְכֻיּוֹתֵינוּ.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ״ג, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות ראש השנה
אַף עַל פִּי שֶׁכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה מִתְפַּלְּלִים בְּלַחַשׁ, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים נוֹהֲגִין לוֹמַר בְּקוֹל רָם. וּלְהַטְעוֹת לֹא חַיְישִׁינָן, כֵּיוָן שֶׁמְּצוּיִים בְּיָדָם מַחְזוֹרִים.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ״ב, סעיף ט׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות ראש השנה
אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים, וְאֵין מִתְעַנִּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא בְּשַׁבַּת שׁוּבָה; אָמְנָם לֹא יֹאכְלוּ כָּל שָׂבְעָם, לְמַעַן לֹא יָקֵלּוּ רֹאשָׁם וְתִהְיֶה יִרְאַת ה' עַל פְּנֵיהֶם.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקצ״ז, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות ראש השנה
אִם אָמַר: הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר נִזְכַּר וְאָמַר: הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר; וְכֵן הַדִּין בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ״ב, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
חודש אלול וסליחות
אֵין נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּתְּפִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם בְּאַשְׁמֹרֶת בַּסְלִיחוֹת,
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ״א, סעיף ג׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות ראש השנה
כַּמָּה תְּקִיעוֹת חַיָּב אָדָם לִשְׁמֹעַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, תֵּשַׁע; לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: תְּרוּעָה בַּיּוֹבֵל וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה ג' פְּעָמִים, וְכָל תְּרוּעָה פְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּפְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ, וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל תְּרוּעוֹת שֶׁל חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי אֶחָד הֵן, בֵּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל, תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת תּוֹקְעִין בְּכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם: תר"ת, תר"ת, תר"ת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק״צ, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות ראש השנה
זְמַן תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה; וּמִצְוָתָהּ מִשְּׁעַת הָנֵץ הַחַמָּה וָאֵילָךְ, וְאִם תָּקַע מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר יָצָא. וְאִם שָׁמַע מִקְצָת תְּקִיעָה קֹדֶם שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּמִקְצָתָהּ אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, לֹא יָצָא.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ״ח, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות תעניות
חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב וּבְי"ז בְּתַמּוּז וּבְג' בְּתִשְׁרֵי וּבַעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, מִפְּנֵי דְּבָרִים הָרָעִים שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶם.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקמ״ט, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
ערב יום הכיפורים
עֲוֹנוֹת שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר, וְלֹא שָׁנָה עֲלֵיהֶם, אֲפִלּוּ הָכֵי יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר״ז, סעיף ד׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
ערב יום הכיפורים
אֵין צָרִיךְ לְפָרֵט הַחֵטְא; וְאִם רָצָה לְפָרֵט, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ; וְאִם מִתְוַדֶּה בְּלַחַשׁ, נָכוֹן לְפָרֵט הַחֵטְא.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר״ז, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות יום הכיפורים
חוֹלֶה שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל, אִם יֵשׁ שָׁם רוֹפֵא בָּקִי אֲפִלּוּ הוּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאוֹמֵר: אִם לֹא יַאֲכִילוּ אוֹתוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיִּכְבַּד עָלָיו הַחֹלִי וְיִסְתַּכֵּן, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמָּא יָמוּת. אֲפִלּוּ אִם הַחוֹלֶה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִים לָרוֹפֵא; וְאִם הַחוֹלֶה אוֹמֵר: צָרִיךְ אֲנִי, אֲפִלּוּ מֵאָה רוֹפְאִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִים לַחוֹלֶה.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרי״ח, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות יום הכיפורים
הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָה, חַיָּב; וְהוּא פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה מְעַט, וְשִׁעוּר זֶה שָׁוֶה לְכָל אָדָם בֵּין לְנַנָּס בֵּין לְעוֹג מֶלֶךְ הָבָּשָׁן.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרי״ב, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות יום הכיפורים
אָסוּר לִנְעֹל סַנְדָּל אוֹ מִנְעָל שֶׁל עוֹר, אֲפִלּוּ קַב הַקִּטֵּעַ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁל עֵץ וּמְחֻפֶּה עוֹר, אָסוּר; אֲבָל שֶׁל גֶּמִּי אוֹ שֶׁל קַשׁ, אוֹ שֶׁל בֶּגֶד אוֹ שֶׁל שְׁאָר מִינִים, מֻתָּר אֲפִלּוּ לָצֵאת בָּהֶם לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרי״ד, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
ערב יום הכיפורים
אוֹכְלִים וּמַפְסִיקִים קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ; וְתוֹסֶפֶת זֶה אֵין לוֹ שִׁעוּר, אֶלָּא קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁזְּמַנּוֹ אֶלֶף וְת"ק אַמָּה קֹדֶם הַלַּיְלָה, צָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ מְעַט אוֹ הַרְבֵּה.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר״ח, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות יום הכיפורים
נוֹטֵל אָדָם יָדָיו שַׁחֲרִית וּמְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם, וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטֹּל אֶלָּא עַד סוֹף קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרי״ג, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות סוכה
בַּסֻכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים וְגו' כִּי בַּסֻכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהִקִּיפָם בָּהֶם לְבַל יַכֵּם שָׁרָב וָשֶׁמֶשׁ
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ״ה, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות סוכה
סֻכָּה יְשָׁנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הֶחָג, כְּשֵׁרָה וּבִלְבַד שֶׁיְּחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר עַתָּה בְּגוּפָה לְשֵׁם הֶחָג, וַאֲפִלּוּ בְּטֶפַח עַל טֶפַח סַגֵּי אִם הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד; וְאִם הַחִדּוּשׁ עַל פְּנֵי כֻּלָּהּ, סַגֵּי אֲפִלּוּ כָּל דְּהוּ; וְאִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם הֶחָג, אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה, כְּשֵׁרָה בְּלֹא חִדּוּשׁ.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״ו, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות סוכה
דֶּרֶךְ הַסִכּוּךְ לִהְיוֹת קַל, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ מִמֶּנּוּ הַכּוֹכָבִים הַגְּדוֹלִים; הָיְתָה מְעֻבָּה כְּמִין בַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ, כְּשֵׁרָה.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״א, סעיף ג׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות סוכה
וְכֵן דָּבָר שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה כְּגוֹן שִׁפּוּדִין וַאֲרֻכּוֹת הַמִּטָּה וְכָל הַכֵּלִים, אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶם; וַאֲפִלּוּ אִם נִשְׁבְּרוּ, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם שִׁעוּר קַבָּלַת טֻמְאָה.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ״ט, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות סוכה
אֲכִילָה בַּסֻכָּה בְּלֵיל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, חוֹבָה; אֲפִלּוּ אָכַל כַּזַּיִת פַּת יָצָא יְדֵי חוֹבָה; מִכָּאן וָאֵילָךְ רְשׁוּת; רָצָה לֶאֱכֹל סְעֻדָּה, סוֹעֵד בַּסֻכָּה; רָצָה אֵינוֹ אוֹכֵל כָּל ז' אֶלָּא פֵּרוֹת וּקְלָיוֹת חוּץ לַסֻכָּה אוֹכֵל כְּדִין אֲכִילַת מַצָּה בְּפֶסַח.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״ט, סעיף ג׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות לולב
יִטֹּל הָאֲגֻדָּה בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, רָאשֵׁיהֶם לְמַעְלָה וְעִקָּרֵיהֶם לְמַטָּה, וְהָאֶתְרוֹג בַּשְּׂמָאלִית.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנ״א, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות סוכה
יָרְדוּ גְּשָׁמִים, הֲרֵי זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ הַבַּיִת; מֵאֵימָתַי מֻתָּר לִפָּנוֹת, מִשֶּׁיֵּרְדוּ לְתוֹךְ הַסֻכָּה טִפּוֹת שֶׁאִם יִפְּלוּ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל יִפָּסֵל אֲפִלּוּ תַּבְשִׁיל שֶׁל פּוּל.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל״ט, סעיף ה׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות לולב
מִצְוַת לוּלָב בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה; וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִנְטִילַת לוּלָב, שֶׁאִם לֹא נָטַל שַׁחֲרִית, יִטְּלֶנּוּ אַחַר כָּךְ. וּמִכָּל מָקוֹם זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְוֹת וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר; וּזְמַנּוֹ הוּא מִשֶּׁתָּנֵץ הַחַמָּה, וְעִקַּר מִצְוָתוֹ בִּשְׁעַת הַהַלֵּל, וְאִם צָרִיךְ לְהַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, נוֹטְלוֹ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנ״ב, סעיף א׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הלכות יום טוב
חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בַּמּוֹעֵד, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל הַנִלְוִים אֵלָיו. כֵּיצַד מְשַׂמְּחָן, הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים; וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶם בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין כְּפִי מָמוֹנוֹ; וְחַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר עֲנִיִּים.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכ״ט, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הושענות והושענא רבה
וְנוֹטְלִים עֲרָבָה בְּיוֹם זֶה, מִלְּבַד עֲרָבָה שֶׁבַּלּוּלָב, וְאֵין מְבָרְכִין עָלֶיהָ.
דברי המחבר בלבד; הגהת הרמ״א שבהמשך הסעיף אינה מובאת.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס״ד, סעיף ב׳בספריא (נפתח בחלון חדש)
הושענא רבה ושמחת תורה
אין רגילין לעשות מלאכה של חול ביום הו"ר עד אחר יציאתם מבית הכנסת ויש מסירין אפילו הכיס של המעות מחיקם, מיהו אם דרכו ליתן צדקה לעניים בבית הכנסת וגם ג' פרוטות בפסוק ואתה מושל בכל אשר בפסוקים ויברך דוד, לא יבטל מצות יקרות אלו בשביל חסידות זו:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות הבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
הושענא רבה ושמחת תורה
ליל ש"ע אומר בתפלה את יום חג שמיני עצרת הזה, ואם טעה ואמר את חג הסוכות הזה חוזר, ואם נזכר שהוא יום ש"ע ורק טעה בלשונו ואמר חג הסוכות אינו חוזר:
בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת וזאת הברכה, אות יבבפרק המלאבספריא (נפתח בחלון חדש)
שלום וברכה, רציתי לשאול אם אדם נהנה לאכול מאכלים חריפים. האם מותר בכל זאת לאוכלם בראש השנה או למרות זאת ראוי שימנע?
בראש השנה אנחנו נוהגים לאכול דברים מתוקים בכדי לסמן ולהתפלל שתהיה לנו שנה מתוקה. במשנה ברורה (תקפג, ה) הוסיף וכתב שנוהגים שלא לאכול דברים חמוצים בראש השנה אלא רק...
האם מותר לישון או לשבת תחת סוכה שהקישוטים שלה שנתלו מהסכך ארוכים יותר מ-ד' טפחים?
לכתחילה ראוי להקפיד שהקישוטים לא יהיו ארוכים מד' טפחים ואז יהיה מותר לשבת או לישון תחת הסוכה. אם בכל זאת הקישוט ארוך מד' טפחים בדיעבד יהיה מותר לישון/לשבת בסוכה.
האם סוכה שתלו את קישוטיה מהסכך פסולה?
לא, בתנאי שהקישוטים לא ארוכים מד' טפחים. לכתחילה ראוי להקפיד שהקישוטים לא יהיו ארוכים מד' טפחים
האם מותר לתלות בסוכה קישוטים עם ציורים שציירו הנוצרים לכבוד חג המולד וכו'?
בהחלט, אין לחשוש לזה ואין איסור בדבר!
האם יש קישוטים שאסור לתלות בסוכה?
מלכתחילה אסור לכתוב פסוקים על קלף או נייר כגון: "בסוכות תשבו שבעת ימים" וכו'אך אם כבר הודפס בחנויות מותר לקנותו
כמה סכך צריך שיהיה בסוכה בכדי שתהיה כשרה?
צריך שתהיה צילתה מרובה מחמתה ואם חמתה מרובה מצילתה הסוכה פסולה.
אפשר לשלוח שאלה אל הרב יוסף יחד חדאד שליט״א. לפני השליחה כדאי לחפש בשאלות שכבר נענו.