השבת שלפני חג הפסח נקראת בפי כל שבת הגדול, מפני הנס הגדול שנעשה בו, בשנה של צאת ישראל ממצרים חל פסח ביום חמישי, ובשבת שלפניו שחל ב י' בניסן, ציווה הקב"ה את עם ישראל לקחת שה לקרבן הפסח.
כאשר השה הוא האלוהות של מצרים שאלו המצרים את בני ישראל לפשר הדבר וענו להם בני ישראל: עתיד הקב"ה בליל פסח להרוג את כל בכורי מצרים, ואנו ניתן את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, לבל יבוא המשחית לנגוף אל בתינו. כשמעו זאת בכורי מצרים הלכו אצל אבותיהם ואצל פרעה ודרשו לשלח את ישראל ממצרים כדי שלא ימותו אבל פרעה סרב והחלו במלחמה ביניהם ונהרגו רבים ממצרים, כמו שנאמר: "למכה מצרים בבכוריהם", כלומר הוכו מצרים על ידי בכוריהם. כשראו המצרים כך, חגרו איש חרבו לנקום בישראל, אך ה' יתברך הגן עליהם ברב רחמיו והביא על המצרים מחלות וייסורים קשים עד שהיו שיניהם קהות ומעיהם מתחתכים ונאלצו לסגת אחור ועל ידי כך נצלו ישראל מיד המצרים הרשעין וזה היה נס גדול-שבת הגדול.
טעם נוסף לשם "שבת הגדול" כי חובה קדושה להתאסף בשבת זאת ברב עם בבתי כנסיות, וחכמי ישראל גדולי התורה דורשים בהלכות פסח ועריכת ליל הסדר כמשפטו וטוב להרחיב גם בדברי אגדה וספור יציאת מצרים ופרושי ההגדה לליל סדר ולהסביר טעמם של דברים כדי שתתחבב התורה על עם ה' הקדושים.
דין היה לקרוא לשבת "שבת הגדולה" אך נקראת "שבת הגדול" ולא הגדולה כי :"שבת הגדול גימטריא: ש-שנת ב-ב אלפים ת-400 הגדול-48 סך הכל 2248 השנה שיצאו בני ישראל ממצרים!
בברכת שבת הגדול שלום מברך את בעת ישראל הרב יחד חדאד שליט"א
