בפרשת השבוע שלנו מסופר שיעקב מברך את שני בני יוסף מנשה ואפרים ואומר:
"ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה"
ושואלים למה דווקא שאנו מברכים בערב שבת את ילדינו ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה למה לא כאברהם יצחק ויעקב?
אז יש שמתרצים כך:
א. בזכות שהם היו בארץ טמאה מאוד ועדיין נשארו צדיקים ושמרו על עצמם.
ב. לא הייתה ירידת הדורות, בדרך כלל כל דור הולך אחורה ופה יעקב אומר כראובן וכשמעון יהיו לי ששמרו על קדושתם כבראשונה כבדורות הקודמים.
ג. מעלת השתיקה , כאשר יעקב רצה לברך קודם את אפרים למרות שמנשה הבכור, מנשה שתק ולא צעק שהוא הבכור וכשיוסף רצה לשנות שיעקב יברך את מנשה ראשון ולא את אפרים אפרים שתק היה יכול לומר ליוסף אביו לא לשנות ושתק!
עוד בהמשך אומר יעקב לבנו יוסף " וייקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק ויידגו לרוב בקרב הארץ וכו' " למה אמר קודם יעקב?! איפה הכבוד המגיע לאבא יצחק ולסבא אברהם?! ומתרצים- שיעקב התכוון קודם כל "שמי"- יעקב כנגד התורה שזה דבר ראשון מלפני הכל ואחרי שיש את הבחינה של התורה אפשר לברך על שיהיה גם חסד כנגד אברהם ועבודה כנגד יצחק ותורה כנגד כולם!!!
בנוסף אומר יעקב ליוסף : "אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצריים!",
שואל ה"תכלת מרדכי" -למה "אם נא מצאתי חן" ? בלשון עבר ולא בלשון עתיד "אמצא".!
ומתרץ- "אם מצאתי" הכוונה לפעם , שנגלתי לך בדיוקני בניסיון עם אשת פוטיפר אז בגלל זה תקברני עם אבותיי!!!
וגם ה"צפנת פענח" אומר על כך אל תחשוב שניצלת מנסיונות בכח עצמך כי אם רק בזכות שאתה יוצא ירכי מזרעי לכן אמר לו שים נא יידך ( כוחי ועוצם יידי) תחת ירכי (אתה מוצא יירכי) ובגלל ובזכות כל זה תקברני עם אבותיי!…
שנזכה להידבק במעלת השתיקה ובמעלות אבותינו הצדיקים ששומרים עלינו בכל הדורות עד בוא משיח צדקנו בקרוב ממש אמן!
בברכת שבת שלם ומבורכת
