תפילה ותחינה נפלאה, לאמרם בערב יום הדין הקדוש – ראש השנה, להתוודות ולהתחנן לפני אבינו, אב הרחמן, שיסלח לנו על כל עוונותינו ויכפר לנו פשעינו, וישמע תפילתנו לשנה טובה, שנת שמחה וישועה
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אִם עָמַדְתִּי לְפָרֵשׁ חֲטָאַי שֶׁחָטָאתִי כְּנֶגְדְּךָ, יִכְלֶה הַזְּמַן וְהֵם לֹא יִכְלוּ. לָכֵן, עָלֶיךָ נַפְשִׁי, אֲקוֹנֵן בְּלֵב מַר: כֵּיצַד הוֹצֵאתִיךְ מִמְּקוֹר מַיִם חַיִּים עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי? כֵּיצַד לֹא חַסְתִּי עַל נִשְׁמָתִי, הַנִּקְרֵאת לְבוֹרְאָהּ בַּת יְקָרָה, ומִילֵאתִיהָ סְחִי וּמִאוּס?
אָבִי שֶׁבַּשָׁמַים, מָה אֶעֱשֶׂה לְמָחָר, בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ, בּוֹ אַתָּה יוֹשֵׁב לִשְׁפֹּט אֵת עוֹלָמְךָ? שֶׁהַרֵי אֲפִלּוּ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בַּשָׁמַיִם חָלִים וְרוֹעֲדִים מֵאֵימַת דִּינְךָ – קַל וָחֹמֶר נֶפֶשׁ חוֹטֵאת כָּמוֹנִי, שֶׁחָטָאתִי נֶגְדְּךָ וְהִכְעַסְתִּיךָ בְּכָל רֶגַע. אוֹי לִי בְּעֵת שֶׁחוֹשֶׁבֶת (לגבר: חוֹשֵׁב) אֲנִי שֶׁבִּימֵי זִכָּרוֹן הָאֵלּוּ נִכְתַּב וְנֶחְתַּם כָּל אָדָם, לְכָל מַעֲשָׂיו וּמִקְרָיו בְּשָׁנָה הֲבָאָה: אִם יִחְיֶה אֵת שְׁנָתוֹ בְּכָבוֹד, וְאִם חָלִילָה לֹא יִחְיֶה; אִם שָׁלוֹם וּבְרִיאוּת יִהְיוּ לוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, אוֹ ידִינוּהוּ, חָלִילָה, בְּיִסּוּרִים וְחֹלִי. כָּל מַעֲשֵׂי אָדָם, טוֹבִים כְּרָעִים, נִשְׁקָלִים בְּפֶלֶס וּבְמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט, לִרְאוֹת אֵלּוּ מֵהֶם יִכְבָּדוּ. וּמָה טוֹב לוֹ לָאָדָם שֶׁמַּעֲשָׂיו הַטּוֹבִים יַכְרִיעוּ בְּמִשְׁקָלָם אֵת מַעֲשָׂיו הָרָעִים!
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לִבִּי נָמַס בְּקִרְבִּי וְרַעַד עוֹבֵר בְּכָל אֵיבָרַי, בְּהַבִּיטִי עַל עַצְמִי לִפְנֵי יוֹם הַדִּין וַאֲנִי מְלֵּאָה (לגבר: מָלֵא) בְּעַווֹנוֹת. וְאִם תִּשְׁקֹל מַעֲשַׂי הַטּוֹבִים לְעֻמַּת עֲווֹנוֹתַי, יַכְרִיעוּ הֶעָווֹנוֹת אֵת הַכָּף לרעתי. אֶלָּא בְּיֹדְעִי כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, וּבְדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ כָּתוּב "מְכַסֶה פְּשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ" אָדַם שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל כָּל עַווֹנוֹתָיו יֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶם; "וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרוּחָם" אַךְ הַמִּתְוַדֶּה עַל עַווֹנוֹתָיו, וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה עֲלֵיהֶם, מְרַחֵם עָלָיו יוֹצְרוֹ וּמוֹחֵל לוֹ עַווֹנוֹתָיו. לָכֵן מִתְוַדֶּה אֲנִי עַל עֲווֹנוֹתַי שֶׁעֲוִיתִי לְפָנֶיךָ, וּמְקַבֶּלֶת (לגבר: וּמְקַבֵּל) אֲנִי עָלַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה, הַשֵּׁם הַטּוֹב, מְחַל לִי עֲלֵיהֶם, וְאֵל תָּשִׁיב תְּפִלָּתִי רֵיקָם, וְהַאֲזֵן כָּל תְּפִלּוֹתַי וּבַקָּשׁוֹתַי, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתָּ לִתְפִלַּת חַנָּה, אֵם שְׁמוּאֵל, וְשִׂמַּחְתָּה בְּכָל מְבוּקָשָה. וְתְזַכֶּה אוֹתִי וְאֵת בַּעְלִי (לגבר: וְאֵת אִשְׁתִּי) וְאֵת זַרְעִי בְּמִשְׁפָּט יוֹם הַדִּין הַזֶּה, ותכתבנו לְחַייִם טוֹבִים, לִבְרִיאוּת וּלְפַרְנָסָה בְּכָבוֹד מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה וְהַרְחָבָה, וְשֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְמַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, וְנִזְכֶּה לְגַדֵּל בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ בְּלִּי שׁוּם צַעַר וְיִסּוּרִים, וְיֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיְּשָׁרָה לְפָנֶיךָ, וְנִזְכֶּה לְבִּיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
