פרשת מטות

על דבר שאין גדולו מן הארץ כגון בשר ודגים וביצים וחלב וגבינה מברך שהכל, ועל כמהין יברך שהכל:

בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מטות, אות ו · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

פירות אילני סרק שאין נזרעים בידי אדם מברך "בורא פרי העץ", והוא הדין עשבי דדברא שאין נזרעין ע"י אדם יברך "בורא פרי האדמה" כן הוא סברת רבינו האר"י ז"ל וכן עיקר, ודלא כהפוסקים דסבירא להו על זה ועל זה יברך שהכל:

בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מטות, אות ז · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

חומץ חזק שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ אינו מברך כלום מפני שהוא מזיקו, אבל אם אינו חזק כל כך ודאי אית ליה הנאה מניה ומברך עליו "שהכל":

בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מטות, אות ח · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

יין שבני אדם נמנעים לשתותו מפני חומצתו אין מברכין עליו "בורא פרי הגפן" אלא "שהכל" ואם טעה ובירך "בורא פרי הגפן" יצא:

בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מטות, אות ט · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

סירופ"י (סירופ) שהוא מי ענבים שנקפאו וקורין אותו בערבי דב"ס (דבש ענבים) מברך עליו "שהכל", ולאחריו "בורא נפשות רבות" ועיין אחרונים:

בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מטות, אות י · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

לימונים חמוצים וכן המין שקורין בערבי נארנ"ג (פרי הדר קטן וחמוץ): אם אין חמוצים כל כך ונאכלין ע"י הדחק יברך "שהכל", אבל החמוצים הרבה שאין דרך לאכלן אפילו ע"י הדחק אין מברך עליהם, וכן הבוסר שקורין בערבי חוצר"ם (ענבי בוסר) אם אינו חמוץ הרבה שנאכל ע"י הדחק יברך "שהכל" מפני המחלוקת, אבל חמוץ הרבה שאינו נאכל ע"י הדחק לא יברך עליו מפני שהוא מזיק, ועיין בספר הלקוטים לרבינו ז"ל בפרשת עקב דף ק"ז עמוד ד' יעוין שם:

בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מטות, אות יא · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

השותה מים לצמאו מברך שהכל ואחריו "בורא נפשות רבות", ואם לא היה תאב לשתות אלא חנקתיה אומצא ושתה מים להעביר האומצא אינו מברך לא תחלה ולא בסוף כיון דלית ליה הנאה מיניה, והוא הדין אם שותה מים כדי לבלוע סם של רפואה כיון דאינו תאב למים לא יברך וכן כיוצא בזה, אבל שתה שאר משקין להעביר האומצא וכיוצא הרי זה מברך על המשקין כיון דאית ליה הנאה מנייהו:

בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מטות, אות יב · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

כל אוכלים ומשקין שאדם אוכל ושותה לרפואה אם טעמם טוב והחיך נהנה מברך עליהם תחלה וסוף, ואם אנסוהו לאכול או לשתות אע"ג דהחיך נהנה ממנו אינו מברך עליו הואיל ונאנס על כך:

בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מטות, אות יג · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

שכח והכניס אוכלין לתוך פיו בלא ברכה ונזכר קודם שלעסו אם הוא דבר שאם יפלוט אותו לא יהיה נמאס אצלו הרי זה פולטו לתוך ידיו ויברך עליו ויאכלנו, ולא יהיה מברך עליו בעודו בפיו משום דכתיב (תהילים עא, ח): "ימלא פי תהלתך", ואיך יברך ופיו מלא מאכל, ואם הוא דבר שאם פולטו יהיה נמאס אצלו הרי זה מסלקו בפיו לצד אחד ומברך עליו משום דאסור לאבד אוכלין, אבל אם אירע לו כן במשקין דאי אפשר לו לסלקן לצד אחד יפלוט אלו המשקין לאיבוד, ואם הוא דחוק לאלו המשקין שבתוך פיו שצריך לשתותן נראה לי דיהרהר הברכה בלבו ויבלעם דקימא לן הרהור במקום אונס מהני וכמו שכתבנו בזה במקום אחר, אבל לא יעשה התיקון כמו שכתב הרב שלמה גנצפריד ז"ל בקיצור שולחן ערוך סימן נ' סעיף י' לבלען ואח"כ יברך ברכה ראשונה:

בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מטות, אות יד · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

בברכה על "שהכל נהיה בדברו" נרמז תיקון של תערובת טוב ברע שהיה ע"י חטא אדם הראשון, דהכתוב אמר (דברים ח, ג): "על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" כי בדבר פי ה' הכל נעשה במעשה בראשית שכל דבר שהיה רוצה היה אומר יהי כן ויהי כן, שבכח הדיבור של הקדוש ברוך הוא היו כל הברואים וזה נקרא "מוצא פי ה'", ובכל הדיבור שלו יתברך יחיה האדם והבהמה והצומח והדומם, שהרוחניות של האמירה היה מתלבש בכל דבר ודבר, וזה שתקנו בברכת הנהנין "שהכל נהיה בדברו" דזו היא ברכה כוללת דקימא לן (ברכות מ.): על הכל אם אמר "שהכל" יצא, ולכן בכח זאת הברכה עולה כל הרוחניות והקדושה למעלה למקומה ויתוקנו מקלקולם שהיה להם מחטאו של אדם הראשון וכנזכר כל זה בדברי רבינו ז"ל ספר הלקוטים הנדפס בעיר הקודש ירושלים תוב"ב פרשת עקב יעוין שם:

בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מטות, אות טו · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

בברכה אחרונה שהיא ברכת "בורא נפשות רבות" נרמז תיקון נפשות המגולגלים בצומח או בעל חי או במינים אחרים אשר מתגלגלים שם ע"י חטאם והם נתקנים ועולים משם בכח הברכה, וזה ביאורה "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא נפשות רבות" - מברואיו, "וחסרונם על כל מה שבראת" כלומר ע"י חסרונם הם צריכים להתגלגל באחד מאלו המינים איש לפי חטאו, ולכן צריכין אנחנו בכח זאת הברכה "להחיות בהם נפש כל חי" שהוא מגולגל שם, ועל כן "ברוך הוא חי העולמים" המפליא לעשות דבר גדול כזה על ידינו:

בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת מטות, אות טז · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

גם כלים של בלו"ר (קריסטל) צריכין ברכה כמו זכוכית שקורין גזיז (זכוכית רגילה) יען כי באירופ"א מתיכין את כל מין הבלו"ר כמו זכוכית ועושין אותו כלים חדשים באופן דאין מין בלו"ר בעולם שלא יתיכו אותו כזכוכית לכך דינו כזכוכית ממש שצריך טבילה בברכה:

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות ו · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

כלי חרס המצופין בין אותם הבאים מערי אירופ"א שקורין אותם פרפורי (בציפוי אבץ) בין אותם המצופין שעושין פה עירנו, מטבילם בלא ברכה אע"פ שהם מצופין מבית ומחוץ משום דאיכא פלוגתא בזה וספק ברכות להקל ואם יש לו כלי אחר שטעון ברכה בודאי יטבילם עמו ביחד כדי שתועיל הברכה גם לאלו:

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות ז · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

מאחר דאיכא פלוגתא בכלי חרס המצופין לכך חביות גדולות שהם כלי חרס מצופין נהגו פה עירנו שלא להטבילם כלל משום דאיכא טרחה גדולה בטבילתם וקשה להטבילם ועיין כנסת הגדולה וקהל יאודה ומה שכתב הרב שלחן גבוה ז"ל בהלכות פסח סימן תנ"א שיתנם במתנה לגוי וישאלם ממנו עיין שם לא נהגו בזה פה עירנו והמחמיר לעשות כדבר הרב ז"ל תבוא עליו ברכת טוב;

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות ח · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

יאחוז הכלי ברפיון בשעת טבילה ולכתחילה ילחלח ידיו תחילה במי המקוה עצמו ועם כל זה יזהר שלא ידחוק ידיו הרבה, וצריך להטביל גדול בן י"ג שנה ויום אחד ואין מאמינים לקטן אפילו על כלי זכוכוית וכלי חרס מצופין ועיין משבצות זהב אורח חיים סימן תנ"א.

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות ט · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

כלים שתשמישן לשפות עליהם קדירה ככלי שקורין מנצ"ב (חצובה) אין טעון טבילה אבל כלים שדרכן לצלות עליהם המאכל עצמו טעונין טבילה וסכין של שחיטה וכן סכין שמפצלים בה הטבחים הבהמה וסכינים שמיוחדים לנקר בהם הבשר כל אלו יטבילם בלא ברכה אבל סכינים שחותכין בהם את הפת או שאר מאכל וכן המזלג צריכין טבילה בברכה וכן כסוי הקדירה מטביל בברכה וכן משפך שקורין ריחת"י והברזות מטביל בברכה, אבל הרחת שקורין סי"ך אל מש"ט (מרדה לרדות לחם מתנור) יטביל בלא ברכה ועיין פרי חדש סעיף קטן ט"ו:

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות י · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

דוד גדול שמרתיחין בו התמד להוציא מהם שכר וכן דוד שקורין למבי"ק (דוד לזיקוק כוהל) שמלאכתו גם כן כך יטביל בלא ברכה אך לפי גדלם קשה להטביל אותם על כן יתננו לגוי במתנה ויחזור וישאלנו ממנו וכמו שכתב השולחן גבוה גבי חביות גדולות ועיין פחד יצחק מערכת האלף דף נ"ג ועיין שיורי ברכה אות ז' וערך השלחן אות י"א מיהו הכלי שיורד בו השכר שקורין בערבי פרא"ג (מיכל לקיבול הכוהל מן המתקן לזיקוק) יטביל בברכה וקדירה גדולה כמו דוד שמיוחדת לחמם בה מים בשביל הכביסה אין צריכה טבילה ואע"פ שלפעמים כשיהיה חופה או מילה ורוצים לחלק לעניים תבשיל הרבה מבשלים בה אין הולכין בכלי אלא אחר רוב תשמישו ועיין פרי חדש סעיף קטן י"ב וי"ט ושולחן גבוה יורה דעה סימן ק"ך סעיף קטן ט"ז וקדירה גדולה שמגעילים בה כלים לצורך חג הפסח יש אומרים שצריכה טבילה ויש אומרים אינה צריכה, לכך יטבילנה בלא ברכה ועיין ערך השלחן:

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות יא · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

שפוד שצולין בו יטבילנו בברכה וכן כלי ששואבין בו מים לשתיה יטביל בברכה ועיין חוכמת אדם יורה דעה, מדוכה של ברזל ושאר מתכות וכן היד של המדוכה יטביל בברכה אבל מדוכה המיוחדת לדוך בה הגרעינים של הקהוו"א (קפה) בלבד ואין דכים בה דברים אחרים של מאכל יטביל בלא ברכה והרחיים של מיני מתכות שטוחנין בה פלפלין מטבילן בברכה אבל הרחיים שטוחנין בה קהווא בלבד יטביל בלא ברכה ועיין משבצות זהב אורח חיים סימן תנ"א ס"ק ו' ופתחי תשובה סעיף קטן ח וחוכמת אדם והכלי שקורין ראליי"ו (מגררת פומפיה) שגוררין בו הגבינה שהוא לוח ברזל נקוב ככברה קבוע במסמרין על דף עץ צריך טבילה בברכה כי הברזל הוא העיקר כמו שכתב השולחן גבוה ז"ל בהלכות פסח סימן תנ"א:

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות יב · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

כלי מתכות שלשין בהם העיסה וכן כלי מתכות שעורכין עליהם המצות לצורך חג המצות יטבילם בלא ברכה ועיין בית יאודה סימן נ"ו:

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות יג · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

כלי אבן וכלי עץ אין טעונין טבילה ואילו אם קבוע ברזל דאי אפשר להשתמש בהם בלא הברזל אין טעון טבילה וכלי עץ שיש לו חשוקים של ברזל מבחוץ שמעמידים אותו יש אומרים טעון טבילה ויש אומרים אין טעון טבילה לכך יטבילנו בלא ברכה ושולחן של עץ שמחובר ע"י חשוקי ברזל אין צריך טבילה מפני דאע"ג דמניחין הלחם על השלחן עצמו בלא בקערה מכל מקום דרכם לפרוס מפה על השלחן ואם לפעמים מניחים בלא מפה אין הולכים בכלי אלא אחר רוב תשמישו ואפילו אם נאמר המפה בטלה לגבי השלחן וכאלו ליכא מפה מכל מקום הדף של השלחן שמניחים עליו המאכל יכול להשתמש בו לבדו והחשוקים באים לחברו ברגלים כדי להגביהו ונמצא הברזל תשמיש דתשמיש:

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות יד · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

אם נפחת שולי הכלי דבטל בכל תשמיש ועשה לו הגוי שוליים מטס חדש צריך עתה להטבילו בברכה כמו כלי שכולו חדש וכלי חרס המצופה שנשבר לשנים ודבקו הגוי בדבק מטבילו בלא ברכה ועיין אשל אברהם אורח חיים סוף סימן תנ"א וכלי מתכות של ישראל שמצפים אותם בבדיל ע"י גוי אין צריכין טבילה דהצפוי של בדיל לא הוי מעמיד ובטל הוא לגבי הגלי וכתב הפרי חדש שכן המנהג פשוט עיין שם וכן המנהג פה עירנו בגדאד ואף על גב דמשבצות זהב באורח חיים וכן בית לחם יאודה סבירא להו דיטבילם בלא ברכה לא נהגו העולם בכך:

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות טו · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

ישראל שקנה כלים לסחורה אסור להשתמש בהם אפילו עראי בלא טבילה אבל אם ישראל אחר שאל כלים אלו ממנו מותר להשתמש בהם בלא טבילה דהמשאיל לא קנאם לצרכו אלא קנאם לסחורה ויש חולקין וסבירא להו דצריך להטביל וכן ראוי להורות ורק אם הם כלי זכוכית או כלים המצוים שקורין פרפור"י (חרס בציפוי מתכת) יש לסמוך על המקילין בשעת הדחק בלבד ועיין בינת אדם ופתחי תשובה והיינו דוקא אם התנה עמו שאם ישברו ישלם לו דמי הקרן שלהם דוקא אבל אם התנה שישלם כפי הערך שהוא מרויח אז גם בשעת הדחק אין לסמוך על המקילין כי זה חשיב מקח ולא שאלה וכמו שכתב חנוך בית יאודה סימן נ"ב והביאו פתחי תשובה.

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות טז · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

ישראל שנתן כסף לאומן גוי לעשות לו ממנו כלי אינו צריך טבילה וזהו דעת מר"ן ז"ל אבל רמ"א ז"ל סבירא להו להטבילו בלא ברכה וכן ראוי להורות. ואם ישראל נתן לישראל כסף בשליחות הגוי לעשות כלי לגוי ונמלך ולקחו ישראל לעצמו אין צריך טבילה דהא לא בא לרשות הגוי ואין שליחות לגוי ועיין פרי תואר סעיף קטן י"ד:

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות יז · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

צריך לנקות הכלי מכל לכלוך וחלודה שלא יהיה חציצה וצריך שיבואו המים על הכלי בין מבפנים בין מבחוץ ואם הטבילו דרך פיו אין המים נכנסים בשוליו וכאלו לא טבל והרוצה להטביל כלי שפיו צר ימלאנו מים ויטבילנו, וכלי של איסור שצריך לו הכשר ע"י ליבון או הגעלה יכשירנו תחילה ואח"כ יטבילנו ואם הטבילו קודם הכשר יש פלוגתא בה לכך יחזור ויטבילנו אחר הכשר בלא ברכה .

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות יח · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן

אם נשתמש בכלי הצריך טבילה קודם שהטבילו אין נאסר המאכל וצריך להטבילו אפילו נשתמש בו כמה פעמים:

בן איש חי, שנה שנייה, פרשת מטות, אות יט · בספריא (נפתח בחלון חדש) · בעמוד הסימן