משידור חי
משך: שעה ו־6 דק׳ שבועות
עכשיו
- תשפ״ז
- ו׳ סיון יום שישי, 11.06.2027
- בקרוב
- תשפ״ח
- ו׳ סיון יום רביעי, 31.05.2028
- בקרוב
מתחיל בערב יום חמישי, 10.06
מתחיל בערב יום שלישי, 30.05
עד כניסת שבועות
מבוא · מערכת האתרחג השבועות, ו׳ בסיון, זמן מתן תורתנו. בעמוד זה שיעורי הרב, זמני הכניסה והיציאה, הלכות מן המקורות, תפילות ומאמרים.
ימי החג
- חמישי ה׳ סיון ערב החג 10.06 היום
- שישי ו׳ סיון יום טוב 11.06 היום
שיעורי הרב
2 שיעורים של הרב, מהחדש לישן.
משידור חי
משך: שעה ו־6 דק׳
משך: שעה ו־23 דק׳ זמני החג
הדלקת נרות וצאת החג לפי העיר שתבחרו.
הזמנים שלהלן לירושלים.
שבועות
ו׳ סיון – ז׳ סיון · שבת ויום טוב
- הדלקת נרות
- 19:04יום חמישי, 10.06
- הדלקה לליל שבת
- 19:04בערב שבת
- צאת שבת וחג
- 20:27שבת, 12.06
- לפי רבנו תם
- 20:5772 דקות אחרי השקיעה
זמני כניסת השבת והחג ויציאתם: Hebcal.com (נפתח בחלון חדש), ברישיון CC BY 4.0. צאת החג: 8.5 מעלות. שיטת החישוב ממתינה לאישור הרב. לכל השבתות והחגים: זמני שבת וחג.
הלכות שבועות
לשון המקורות כפי שהיא, עם מראה מקום וקישור לספר. הכותרות נוספו בידי מערכת האתר לנוחות הקריאה.
הלכה יומית לימי החג
בכל יום מימי החג ולקראתו מופיעה באתר הלכה אחת מן המקורות. זו רשימת ההלכות לשנת תשפ״ז.
ה׳ סיון10.06 הטיית נר והעברת פתילה ביום טוב שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקי״ד, סעיף ב׳ היום
לְהַטּוֹת הַנֵּר כְּדֵי לְהַרְחִיק הַשֶּׁמֶן מִן הַפְּתִילָה חָשִׁיב כִּבּוּי וְאָסוּר; וְכֵן אָסוּר לִקַּח פְּתִילָה מִנֵּר הַדָּלוּק אֲפִלּוּ לִתְּנָהּ בְּנֵר אַחֵר שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁמּוֹצִיאָהּ מִיָּד הוּא מְכַבֶּה אוֹתָהּ.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקי״ד, סעיף ב׳ · לשון המחבר · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
ו׳ סיון11.06 סדר התפילות בחג השבועות שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ד, סעיף א׳ היום
בְּיוֹם חֲמִשִּׁים לִסְפִירַת הָעֹמֶר הוּא חַג שָׁבוּעוֹת, וְסֵדֶר הַתְּפִלָּה כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח, אֶלָּא שֶׁאוֹמְרִים: אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, וְגוֹמְרִים הַהַלֵּל, וּמוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִים בָּרִאשׁוֹן חֲמִשָּׁה מִבַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי עַד סוֹף הַסֵדֶר, וּמַפְטִיר קוֹרֵא בַּשֵּׁנִי וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמַפְטִיר בְּמֶרְכָּבָה דִּיחֶזְקֵאל, וּמְסַיֵּם בַּפָּסוּק וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ד, סעיף א׳ · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
מלאכות המותרות ביום טוב שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ה, סעיף א׳ היום
כָּל מְלָאכָה הָאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת אֲסוּרָה בְּיוֹם טוֹב, חוּץ מִמְּלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, וְחוּץ מֵהוֹצָאָה וְהַבְעָרָה וְכֵן מַכְשִׁירֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵאֶתְמוֹל.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ה, סעיף א׳ · לשון המחבר · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
עירוב תבשילין – ממה עושים שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכ״ז, סעיף ב׳ היום
עֵרוּב זֶה עוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּפַת וְתַבְשִׁיל, וְאִם לֹא עֲשָׂאוֹ אֶלָּא מִתַּבְשִׁיל לְבַד, מֻתָּר.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכ״ז, סעיף ב׳ · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
ברכת הדלקת נר יום טוב שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקי״ד, סעיף י״א היום
הַמַּדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב צָרִיךְ לְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקי״ד, סעיף י״א · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
אופי שמחת החג שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכ״ט, סעיף ג׳ היום
אָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ בָּרֶגֶל. וְלֹא יִמְשֹׁךְ בְּבָשָׂר וּבְיַיִן וּבִשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, לְפִי שֶׁאֵין הַשְּׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ שִׂמְחָה אֶלָּא הוֹלֵלוּת וְסִכְלוּת, וְלֹא נִצְטַוֵּינוּ עַל הַהוֹלֵלוּת וְהַסִכְלוּת אֶלָּא עַל שִׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת הַיּוֹצֵר.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכ״ט, סעיף ג׳ · הכותרת מאת מערכת האתר במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
עוד מן המקורות
הסעיפים במלואם, לפי סדרם בספר.
שולחן ערוךסימן תצ״ד, סעיף א׳ ביום חמשים לספירת העמר הוא חג שבועות, וסדר התפלה כמו ביום טוב של פסח, אלא שאומרים: את יום חג השבועות הזה זמן מתן… היום
בְּיוֹם חֲמִשִּׁים לִסְפִירַת הָעֹמֶר הוּא חַג שָׁבוּעוֹת, וְסֵדֶר הַתְּפִלָּה כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח, אֶלָּא שֶׁאוֹמְרִים: אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, וְגוֹמְרִים הַהַלֵּל, וּמוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִים בָּרִאשׁוֹן חֲמִשָּׁה מִבַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי עַד סוֹף הַסֵדֶר, וּמַפְטִיר קוֹרֵא בַּשֵּׁנִי וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמַפְטִיר בְּמֶרְכָּבָה דִּיחֶזְקֵאל, וּמְסַיֵּם בַּפָּסוּק וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ד, סעיף א׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
שולחן ערוךסימן תצ״ד, סעיף ב׳ ביום השני קורים בפרשת כל הבכור עד סוף סדרא, ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטיר בחבקוק מן וה' בהיכל קדשו עד למנצח בנגינותי. היום
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי קוֹרִים בְּפָרָשַׁת כָּל הַבְּכוֹר עַד סוֹף סִדְרָא, וּמַפְטִיר קוֹרֵא כְּמוֹ אֶתְמוֹל וּמַפְטִיר בַּחֲבַקוּק מִן וְה' בְּהֵיכָל קָדְשׁוֹ עַד לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ד, סעיף ב׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
שולחן ערוךסימן תצ״ד, סעיף ג׳ אסור להתענות במוצאי חג השבועות. הגה: ואין אומרים תחנון מתחלת ראש חדש סיון עד ח' בו, דהינו אחר אסרו חג (הגהות מימוני… היום
אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּמוֹצָאֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת. הַגָּה: וְאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן מִתְּחִלַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן עַד ח' בּוֹ, דְּהַיְנוּ אַחַר אִסְרוּ חַג (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי הִלְכוֹת בְּרָכוֹת וּמִנְהָגִים). וְנוֹהֲגִין לִשְׁטֹחַ עֲשָׂבִים בְּשָׁבוּעוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַבָּתִּים, זֵכֶר לְשִׂמְחַת מַתַּן תּוֹרָה. וְנוֹהֲגִין בְּכָל מָקוֹם לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל שָׁבוּעוֹת; וְנ"ל הַטַּעַם שֶׁהוּא כְּמוֹ הַשְּׁנֵי תַּבְשִׁילִין שֶׁלּוֹקְחִים בְּלֵיל פֶּסַח, זֵכֶר לַפֶּסַח וְזֵכֶר לַחֲגִיגָה, כֵּן אוֹכְלִים מַאֲכַל חָלָב וְאַחַר כָּךְ מַאֲכַל בָּשָׂר וּצְרִיכִין לְהָבִיא עִמָּהֶם ב' לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁהוּא בִּמְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ, וְיֵשׁ בָּזֶה זִכָּרוֹן לְב' הַלֶּחֶם שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים.
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ד, סעיף ג׳ במקור בספריא (נפתח בחלון חדש)
תפילות וסדרי החג
הנוסחים מתוך הסידור שבאתר, במצב קריאה נוח.
לכל הסידורהדלקת נרות שבת ויום טוב
בערב שבת ובערב יום טוב, בהדלקת הנרות.
הבדלה
במוצאי שבת (במוצאי יום טוב – ראו ההוראה בגוף הנוסח).
מאמרים ודברי תורה
פרשת במדבר
אנו מתחילים חומש חדש חומש "במדבר" שם פותח הקב"ה בפנייתו אל משה רבנו ע"ה במדבר סיני נשאלת השאלה למה הקב"ה פונה אל משה דווקא כשהוא במדבר סיני?! ונכון לתרץ שהמדבר…