בפרשת השבוע שלנו מסופר על קריעת ים סוף. אמר ה' למשה: " ועתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים", אומרים המפרשים שעם ישראל לא האמינו במשה רבינו הם אמרו אחד לשני זה הכל בזכות המטה שלו ולא בזכות עצמו, לכן פה אומר לו הקב"ה הרם (מלשון להרים תרומה, להפריש) את מטך שים אותו בצד ונטה את ידך על הים – עם היד ובלי המטה שלך ואז יאמינו העם בה' ובמשה עבדו.
ועוד בשירת הים נאמר: "אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים" וגם כשמרים הנביאה שרה היא אמרה: "שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים", למה צריך לחזור על אותן מילים פעמיים?
ומתרצים כי מרים הנביאה לימדה פה יסוד גדול: אם המנהיג אמר ואלו המילים שהוא בחר להשתמש בהם כך צריך להיות ולא מתווכחים איתו, מה שאומר המנהיג כך עושים בלי לשאול שאלות ולא משנים מדבריו! ע"י כך גם רצתה מרים להראות לשאר עם ישראל את האמונה בדבר הצדיק שכך ינהגו כולם ולא ינהגו בחוסר אמונה.
מרים אומרת בשירתה: "סוס ורוכבו רמה בים" – התכוונה להגיד לנשות עם ישראל מילא הרוכב מת אבל למה גם הסוס? מכוון שהסוס סייע לרוכב, לכן אומרת מרים אם ה' הטביע את הסוס כי הוא סייע לרוכב קל וחומר שהקב"ה יסייע לנו הנשים שסייענו לבעלינו ללמוד תורה וששלחנו את ילדינו לתלמוד תורה!
שנזכה לאמונה האמיתית והצרופה בבורא עולם ובצדיקי האמת ונזכה לכל הישועות
בברכת שבת שלום ומבורך
