במשנה במסכת אבות (פ"ה) שנינו, "יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים". ונבוא להסביר את המשנה. אמר התנא, שעל האדם להיות "עז כנמר". וביאור הדבר, שלפעמים נמנע האדם מלעשות מצוות, מפני שישנם אנשים הלועגים עליו. לכן הזהיר שלא ימנע מלקיים את המצוות, אלא יעיז פניו ויעשה המצוות ולא יבוש מפני המלעיגים עליו. וענין זה…
רבים שואלים: האם מותר להפעיל את מכשיר הרדיו (או טלויזיה) מערב שבת, על מנת שתמשיך פעולתו בשבת? ובפרט נשאלת השאלה בחוץ לארץ, אם מותר לשמוע שם רדיו ישראלי בצאת השבת, כאשר בארץ ישראל עדיין שבת? תשובה: ראשית נבאר את הדין בענין זה לגבי תחנת רדיו של יהודים, אם מותר לשמוע אותה בזמן שבארץ ישראל עדיין לא יצאה שבת. והנה הדבר פשוט, שכל אותם העובדים…
אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכמו שאמרו בגמרא (נדה ל:), שאפילו כל העולם…
כאשר האדם עומד בדין לפני בית דין של מעלה, וכאשר דנים אותו בימי הדין בהם אנו מצויים, אין דנים את כל בני האדם באותו אופן. כי כל אדם, כפי גודל הכשרונות שלו, כך גודל האחריות שלו על מעשיו. וגם נשמת בני האדם, אינה שווה אצל כל בני האדם, אלא יש אדם ששורש נשמתו ומקורה במקום נעלה יותר, ויש אדם ששורש נשמתו במקום פחות ממנה,…
ימים אלה, הם ימי חודש אלול, הם ימי חשבון נפש, ולכן נוהגים לשים לב בימים אלה, אם יש צורך לבדוק את התפלין או המזוזות בבית, ולבדקן כדת. וזו לשון רבינו הרמב"ם: "הכותב תפילין בכתב ידו, או שלקחן מן המומחה, או משאר אדם, ובדקן והחזירן לתוך בתי התפילין, אינו צריך לבדקן פעם אחרת אפילו לאחר כמה שנים, ואין חוששין להם שמא נמחקה אות מתוכן או…
אנו אומרים בתפלת המוסף של ראש השנה: "כי זוכר כל הנשכחות אתה". ופירשו בעלי המוסר, מהו מה שנאמר "זוכר כל הנשכחות"? שהכוונה בזה, כי הנה האדם שחטא, והשתדל לחזור בתשובה שלימה, וכל ימיו היה זוכר את חטאו ומצטער על מה שעשה, כמו שנאמר "וחטאתי נגדי תמיד", ומבקש סליחה ומחילה מה' יתברך, כביכול הקדוש ברוך הוא שוכח מהחטא ההוא, וכמו שאמרו בתלמוד ירושלמי (פאה פ"א…
אחר תפילת המנחה ביום הראשון של ראש השנה, נוהגים ללכת על יד שפת הים או הנהר, או באר מים חיים, או בור, לומר "סדר תשליך". ומנהג זה נזכר עם טעמו בספר מנהגי מהר"י מולין "שמנהג ללכת בראש השנה אצל ים או נהר להשליך במצולות ים כל חטאתינו, והטעם לזה, על פי מה שאמרו במדרש "שכאשר הלך אברהם אבינו עם יצחק אל הר המוריה להעלותו…
חכמים תקנו ליטול ידיים בכל בוקר, ולברך "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים". על ידי הידיים אדם מסוגל לפעול בעולם, על ידן הוא לוקח ומקבל, נושא ונותן, משתמש בחפציו השונים ומטפל בגופו. אולם יחד עם ערכן הרב והשימושי, ואולי דווקא משום כך, הידיים הן גם אלו שיורדות ומתפלשות בכל עסקי העולם הוה, ויותר מכל אבר אחר הן נוטות להתלכלך ולהזדהם. וכשאנו רוצים להתעלות…
