תקופת השובבי"ם הקדושה היא מ"ב (42) יום, כנגד 42 מסעות מכוונים שעשו בני ישראל במדבר.
לפי מאמר של הספה"ק "דגל מחנה אפרים" בשם הבעל שם טוב הקדוש בעניין מ"ב המסעות שנסעו ישראל מצאתם מארץ מצרים עד בואם אל ארץ נושבת, שעניין זה מכוון לכל אדם שעובר בחייו מ"ב מסעות, מיום היולדו שהוא בחינת יציאה מצרים, כדאי' שבמצרים היו ישראל כעובר במעי אמו, וכשנולד הוא בחינת יציאת מצרים, ובמשך ימי חייו עובר מ"ב מסעות, שכל מסע הוא מידה מסוימת ועניין מסוים שצריך לתקן, עד בואו אל ארץ החיים העליונה כשמסיים את חייו לאחר אריכות ימים ושנים ועולה לעולם הבא. ימים אלו ימים קדושים שיכולים לפתוח לאדם את כל העיכובים שיש לו לאדם זיווג, פרנסה, ילודה ואפילו תחלואי הנפש. כדי לתקן את הנפש בימים אלו נהגו גדולי ישראל לצום ולהתענות את כל הימים הללו 42 יום מבוקר עד ערב כל יום, אך היות ונחלשו הדורות יש המתענים ימי שני וחמישי. עוד נוהגים לעשות תענית דיבור שבה לא מדברים וקוראים את ספר התהילים הקדוש 3 פעמים וסודו עצום ורב. אודות התענית נדבר במאמר הבא.
אוהבכם ומוקירכם הרב יחד חדאד שליט"א
