אומר הבן של הבן איש חי ה"ציצים ופרחים" סוף הפרשה הקודמת מסיימת בפסוק "לא תחללו ולא תמותו" ותחילת הפרשה: "זאת חוקת התורה" שעל ידי התורה לא תמותו כמו שמסופר בגמרא בשבת (דף לו' עמ' ב') על דוד המלך שלמד כל השבת תורה ומלאך המוות לא יכל להרוג אותו וברגע שהפסיק שנייה אחת את התלמוד תורה נפטר לבית עולמו!
בנוסף אומר המדרש על הפסוק: "ותמות שם מרים ותיקבר שם" מכאן שהפסיקו 'מתי מדבר' למות ושואל על כך "שני המאורות" איך מוכח מכאן? אצל מתי מדבר אומרים שהם יידעו שימותו לכן הכניסו עצמם לקבר ומי שנגזר עליו מת! ככה נעשה כל שנה בט' באב יוצא מכן שקודם קברו את עצמם ואז מתו אך אצל מרים זה הפוך , ותמות … ותיקבר… לכן מכאן הפסיקו למות.
בברכת שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
