בפרשתנו מסופר על התגלות יוסף לאחיו והפגישה של יוסף עם יעקב ואביו אחרי 22 שנים
אומר הפסוק: "ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו" מפני שהתגלה אליהם!
אומר ה"בית הלוי" שיוסף הוכיח אותם הרי יהודה רצה לעורר את רחמנותו של יוסף על האב יעקב, שלא ייקח את בנימין וזה יגרום לו צער, השיב לו יוסף: "אני יוסף, העוד אבי חי?" רצה לשאול בעצם: האם אחרי שגרמתם לאבינו צער רב כל כך הוא עדיין חי? מדוע אז כשזרקתם אותי לבור בחוסר רחמנות לא דאגתם לצער של אבינו כפי שעכשיו אתם דואגים? אם אז היה לו כח להתמודד עם "מיתתי" גם עכשיו הוא יוכל. "ולא יכלו לענות אותו" כי נתפסו בדברי עצמם והבינו את טעותם.
[su_spacer]
בנוסף במפגש של יעקב ויוסף כתוב :" וייפל על צאווריו" שיוסף נפל על צוורי אביו יעקב, אומר רש"י: "אבל יעקב לא נפל על צוורי יוסף ולא נשקו" ואמרו רבותינו: שהיה קורא קריאת שמע ! ולכאורה מתבקשת השאלה ויוסף לא היה צריך גם לקרוא קריאת שמע?! ולזה יש כמה תירוצים:
א. אומר הרב מפשיסחא – שהאהבה של יוסף הייתה אהבה של מצווה כיבוד אב ואם ולפיכך לא היה צריך לכוון את אהבתו ל ה' (ולקרוא קריאת שמע) כי יש בתורה כלל "העסוק במצווה פטור מן המצווה".
ב. אומר המהר"ל – נפסק להלכה בשו"ע אורח חיים סימן סו' סעיף א' שמותר לענות באמצע קריאת שמע מפני היראה לכן יוסף פסק באמצע ק"ש מפני ייראתו לאביו.
בסוף הפרשה כתוב: " שיוסף כילכל את אחיו לחם לפי הטף"
[su_spacer]
מה הכוונה?
מסביר השפתי חיים – שנותנים לחם לילד קטן את הרוב הוא מפזר ורק מעט מן האוכל הוא אוכל באמת לכן צריך לתת לו פי שניים או שלושה כך אמר יוסף כלכלתי אותכם בשפע , נתתי לכם בעין טובה וביד רחבה!
[su_spacer]
בברכת שבת שלום מבורכת!
