חג הסוכות משופע במצוות יקרות, המסוגלות לקריעת גזר דין, הינצלות מהפורענויות, רפואת הנפש והגוף, אריכות ימים, שלום בית, זרע של קיימא ועוד
מצוות סוכה
1. על ידי קיום מצוות סוכה יש ביד האדם לקרוע גזר דינו שפסקו עליו בימים המוראים, וכך אמר ה'ייטב לב', שאפילו שגזרו עליו בראש השנה ויום הכיפורים: "חייב" – יכול להפוך את אותו חייב ל'יעלזו חסידים בכתוב ירננו' – על ידי השמחה במצוות סוכה.
2. בשכר מצוות סוכה זוכה האדם להינצל מן הדינים והפורענויות. מקור הדברים הוא בזוהר, שיעקב ברח מעשיו אל תוך הסוכה.
3. ה'תפארת שלמה' מבאר את דברי חז"ל: "מצטער פטור מן הסוכה" – בסגולת מצוות סוכה אפשר להיפטר מצערו ומצוקותיו, והיינו ש'מצטער פטור' מצרותיו של ידי מצוות 'סוכה'. באופן זהה מבואר 'חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה' – שיהיו נפטרין מכל חולי ומכאוב, ויתרפאו רפואת הנפש ורפואת הגוף על ידי הסוכה.
4. ה"שפת אמת" מפרש את נוסח הברכה בשמונה עשרה: "מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה" – מלך – זהו ראש השנה, ממית ומחיה – זהו יום הכיפורים, שהקדוש ברוך הוא יושב על כיסא מלכותו במשפט וחותך קצבת חיים לכל ברואיו, 'ומצמיח ישועה' – בחג הסוכות שאפשר לפעול ישועות ולבטל את הגזרות רעות, וכל המשפט בראש השנה היה להצמיח ישועה זו.
5. המקיים מצוות סוכה זוכה לאריכות ימים. ניתן לרמוז מהפסוק: "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות", "אזרח" בגימטריה "גבורה", שהבטיח הקב"ה שכל היושבים בסוכה יהיו אורחים וזקנים, ולכן אזרח בגימטריה גבורות, שיגיע לגבורות, כמו שכתוב 'ואם בגבורות שמונים שנה'.
6. ה'כף החיים' מביא בשם ה'יפה ללב': "מאן דזהיר במצוות סוכה, ולעשותה כתיקונה, מובטח לו שלא יהיה מריבה בתוך ביתו כל אותה שנה', ובספר 'סגולת ישראל' מביא סגולה למחלוקת: "ילמד מסכת סוכה בכל ימות השנה, כמו שנאמר: "תצפנם בסוכה מריב לשונות".
מצוות ארבע מינים
ב"ספר החינוך" מובא שהאתרוג דומה ללב שהוא משכן השכל – לרמוז שיעבוד הבורא בשכלו, והלולב דומה לשדרה שהיא העיקר שבאדם, לרמוז שיישיר כל גופו לעבודתו ב"ה, וההדס דומה לעיניים לרמז שלא יתור אחר עיניו, והערבה דומה לשפתיים, שבהן יגמור האדם כל מעשהו בדיבור, לרמוז שישים רסן בפיו ויכוון דבריו, ויירא מה' אף בעת השמחה. – כלומר על ידי נטילת ארבע מינים יזכור מהמלחמה המוטלת עליו, בכל ענייני איבריו, ואף בנפילתו לא יתייאש, אלא תיכף יתחזק לחזור על משמרתו כבתחילה.
7. נטילת הלולב עם ערבה, סגולה לזרע של קיימא ולזרע בירך ה'.
8. לולב – ל"ו ול"ב, ל"ו כנגד ל"ו צדיקים בכל דור, ונגד ל"ו מסכתות, ול"ב היינו תורה המתחילה באות ב' ומסיימת בל', ולולב בגימטריה חיים כלומר תורה, ויזכה לבנים צדיקים שיש להם לב בתורה.
9. הרא"ש כותב בשם הירושלמי שהנענועים בהלל הם כדי לנענע כוחו של קטיגור.
מצוות השמחה בחג
10. ב'פלא יועץ' מובא בשם 'גורי האר"י' ז"ל, שמי שיהא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה, מובטח לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח".
11. הרמב"ם: "השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת הקל שציווה בהן, עבודה גדולה היא".
12. הגאון מוילנא אמר שמצווה זו היא מן המצוות הקשות שבמצוות החג, שישיש וישמח בכל רגע ורגע מן היום טוב, ולא יבא לידי עצבות אפילו לרגע כמימרא.
13. יש להרבות בתפילה ולבקש מה' על שמחת הנפש, ואף דוד המלך התפלל על השמחה: "שמח נפש עבדך", וכן בתפילת שמונה עשרה: "והסר ממנו יגון ואנחה".
