"זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקישואים ואת האבטיחים ואת הבצלים ואת השומים" (במדבר י"א ה').
תני בשם רבי אלעזר הסייף והספר נתנו מכורכין מן השמיים "אמר להם הקב"ה אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסייף ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם, תני בשם רשב"י הככר והמקל נתנו מכורכין מן השמיים, אמר להם הקב"ה אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו, היכן אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו, ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו" (ויקרא רבה ל"ה ה').
העניין כך הוא, כאשר אנו רואים בענייני גשמיות כי כל דבר ודבר יש בו דבר והיפוכו, כל מאכל אם הוא כתיקונו ובשלמותו אז בריא לאיש וייתן לו קיום וחיות, ואם נתקלקל ונתעפש, אז לא די שלא תבריאוהו כי אם להיפוך תחליאוהו בחולאים קשים, ולכאורה הוא פלא, אכן הוא הדבר כי כל דבר יש בו דבר והיפוכו, וכן הדבר יהיה בכל ענייני העולם, ובייחוד לקיום האדם בענייני הגוף והנפש, בענייני הגוף אם ינהג עצמו כשורה ובמזג הראוי אזי אבריו מתענגים ומתדשנים, ואם יצר ממידתו אזי בלי ספק יחליאהו בחולאים רעין,כי הרבה חולאים באים על רוב אכילה.
וכן בענייני הנפש יש בו בריאותו וקיומו,היא התורה והמצוות והנהגתו על פי השכל,הם הנותנים בו כח וגבורה מתענג ומתדשן, וכל מחשבה טובה ומעשה טוב תתן בו קדושה וטהרה לו ולגופו, ובהיפוך אם יצא מגדרי התורה והשכל, ויכנס בגדר הרצון אזי היא בעצמה תחליאהו ותיסרהו בחולאים רבים, כי עניין הרצון הוא מחלה בנפש, וכל מה שאמר הרמב"ן על עניין התאוו תאווה "כמתאווים לאכול הפחמים והעפר", וזה בלי ספק חולי רע, כי הבריא לא יבקש דברים נבאשים כי אם דברים בריאים ומתוקנים, אין זאת כי אם מחלת בנפש, ולכן בדור המדבר אשר נכשלו פעם אחת במחלת התאווה לפי ערכם, זכו שנענשו במידה אשר חטאו כדי להורותם כי הרצון היא מחלה בנפש ובגוף, וישובו בתשובה שלמה, ונענשו במילוי התאווה, כנאמר לא יום אחד תאכלון עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא.
נמצא כי במה שבקשו בזה נענשו למלאות להם תאוותם, עד כי התאווה המיתה אותם,ולפי זכות נפשותם וגופם לא יכלו לסבול את מחלת התאווה ומתו כמבואר בדברי רש"י ז"ל: "עד אשר יצא מאפכם כתרגומו די תקוצון ביה ויהיה דומה לכם כאילו אכלתם ממנו יותר מדי. מסקנה בהעלותך את הנרות הם המצוה כנגדם האברים להעלותם אל מול פני המנורה היא האור הנצחי התורה הקב"ה יבחר האדם במצוות המגרשות את התאוה והרצון הרע מהאדם.
בברכת שבת שלום הרב יחד חדאד
