הלכות תשעה באב דחוי משבת – התשע"ו

זמני הצום והלכות תשעה באב החל במוצאי שבת לפי מנהגי כל העדות

זמני צום תשעה באב שחל במוצאי שבת? מה עושים בסעודה מפסקת? איך עושים הבדלה? מי צריך לצום? מה מותר לעשות בצום ומה אסור? מתי סיום הצום? ריכוז כל הלכות תשעה באב

זמני הצום

שקיעת החמה ותחילת הצום: 19:31

צאת השבת: 20:05

חצות היום: 12:43

צאת הצום: 19:52

תענית נדחית

א. תשעה באב החל ביום השבת נדחה למחרת. ולכן התענית מתחילה משקיעת החמה הסמוכה לצאת השבת (19:31 עוד לפני צאת השבת), ועד לצאת הכוכבים בלילה שבין יום ראשון לשני. אין אבלות בשבת

ב. על אף שבשנה רגילה אין ללמוד דברי תורה המשמחים כבר מחצות יום של ערב תשעה באב, בשנה זו, בגלל קדושת השבת אין לנהוג אבלות כלל ודין זה של האיסור ללמוד מתחיל רק מתחילת התענית ולא לפניה.

ג. לא אומרים צדקתך במנחה בשנה זו בשבת "חזון".

ד. אין להעלות ילד להפטרת שבת 'חזון', אלא להעלות את הרב, משום שזוהי הפטרת תוכחה, וצריך שיהיה הקורא אדם שראוי להוכיח את הציבור.

ה. מצד הדין, יש לקרוא ההפטרה במנגינת ההפטרה הרגילה אך יש קהילות שנהגו לקרוא ההפטרה במנגינת איכה למעט ארבעת הפסוקים האחרונים שבה הנקראים במנגינת ההפטרה הרגילה ואין לעורר מחלוקת בציבור בדבר זה.

סעודה המפסקת בשבת

ו. יש להקפיד להתחיל סעודה האחרונה לפני הצום בשעה בה יוכל לסיים הסעודה לפני שקיעת החמה. לפיכך נוהגים להקדים תפילת המנחה בשבת בבתי הכנסת כדי לאפשר לציבור להגיע לביתם לסעוד.

ז. בשנה זו, בגלל קדושת השבת, מותר לסעוד בסעודה שלישית "כסעודת שלמה בשעתו" ועל כן מותר לאכול בסעודה המפסקת בשר ולשתות יין, ולאכול שני תבשילים ואף יותר.

ח. בשנה זו, אין לאכול סעודה המפסקת בישיבה על הרצפה, אלא ככל סעודת שבת.

ט. בשנה זו, אין לחלוץ את הנעליים לפני הסעודה.

י. בשנה זו, סועדים כמה אנשים על שולחן אחד ומזמנים אף בסעודה המפסקת.

יא. יש לסיים את הסעודה, לפני השקיעה. ומי שרוצה לצחצח שיניים, צריך לעשות זאת גם כן לפני השקיעה.

צאת השבת

יב. יש לחלוץ את הנעליים רק לאחר צאת הכוכבים (19:50).

יג. יש להחליף מבגדי שבת לבגדי חול רק לאחר צאת הכוכבים.

יד. איסור רחיצה נוהג מהשקיעה ואילך.

טו. אין להבדיל במוצאי שבת, אלא יש לסמוך על ההבדלה שבתפילה. ומברכים "בורא מאורי האש" בבית הכנסת.

טז. לאחר הקינות אין אומרים "שובה ה'", "ויהי נועם" ו"יושב בסתר עליון" אלא ככתוב בסידורי תשעה באב, כל אחד כפי מנהגו.

יז. לאחר צאת הצום יש להבדיל על היין בלבד (בלי ברכת הבשמים ובלי ברכת "מאורי האש").

יח. מברכים ברכת הלבנה בצאת התענית.

אבלות בתשעה באב הנדחה

יט. בשנה זו, כיון שתשעה באב נדחה, אין אבילות בי"א באב, אך ראוי שלא לאכול בשר ולשתות יין עד לבוקר למחרת התענית.

כ. מותר למבוגר לשתות את יין ההבדלה בצאת התענית ואין צורך לתת לקטן לשתותו.

כא.מותר להסתפר ולכבס בצאת התענית מיד.

שאר הלכות תענית תשעה באב

חמשת הענויים

יד. תשעה באב אסור באכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המטה*.

טו. כל איסורים אלו חלים משקיעת החמה, עד צאת הכוכבים למחרת.

טז. אשה בהריון או מניקה חייבת לצום. וטוב שלא תתאמץ בצום, ותהייה במקום ממוזג במדת האפשר, ותשתה הרבה מבעוד יום.

יז.  אשה שהיא בתוך 30 יום מהלידה, וכן חולה שרופאים יראי שמים אומרים שהוא צריך לאכול, או שהוא יודע בעצמו שצריך לאכול מפני שהוא מרגיש רע [שאינו מתבטא בכאב ראש בלבד], אוכלים כל מה שהם צריכים [ולא יאכלו דברים שאינם צריכים].

יח. יש אומרים שמי שצריך לאכול בצום, יאמר "נחם" [האמור בברכת "בונה ירושלים" במנחה] בברכת המזון.

* בענין זה נוהגות גם ההרחקות.

רחיצה

יט. רחיצה אסורה בתשעה באב, אפילו של חלק מהגוף, ואפילו במים קרים.

כ.  בימינו, אפילו טבילה במקוה אסורה.

כא. אדם שידיו מלוכלכות, מותר לרחוץ את הלכלוך לפי הצורך בלבד. וכן הדין אם נגע האדם במקום מלוכלך, שירחץ רק את מקום נגיעתו.

כב. אדם שעשה צרכיו, ואדם שקם בבוקר, נוטל את ידיו את הפרק העליון של האצבעות. ואם נגע ביותר מכך, ירחץ את מקום נגיעתו.

כג. אדם שיש לו לפלוף בעינים, מותר להוריד אותו במים, אם הוא רגיל לעשות כך בימים אחרים.

כד. אדם שיש לו שפשופים ויבלות ברגליו, כתוצאה מהליכה ממושכת – מותר לרחוץ את רגליו.

סיכה

כה. אסור למרוח שמנים, משחות וקרמים על הגוף בתשעה באב, ואפילו על חלק קטן מהגוף.

כו. אין להשתמש בבשמים או בדאודורנט (אפילו ספריי), כיון שהם מכילים שמנים.

כז. מי שיש לו פצעים או כאבים אחרים וצריך למרוח משחה או שמן – מותר.

נעילת הסנדל

כח. אסור לנעול נעלים או סנדלים העשויים מעור )אפילו בחלקם(.

כט. נעלים שאין בהם עור – מותר לנעול.

לימוד תורה

ל.  אין ללמוד תורה בתשעה באב, משום שנאמר "פיקודי ה' ישרים משמחי לב", ואין לשמוח בזמן זה.

לא. מותר וצריך ללמוד דברים שאינם משמחים, כגון: איוב, התוכחות שבירמיהו, ענייני אבילות, מדרש איכה, סיפורי החורבן וענייני מוסר.

לב. אדם שנתקל תוך כדי הלימוד בקטעי נחמה, צריך לדלגם.

לג. כל דברי התורה המהווים חלק מן התפילה, אינם בכלל האיסור. ויש שנהגו לקרא את שירת 'האזינו' במקום שירת הים.

עבודה ומלאכה

לד. אין לעבוד בצום [חוץ ממי שעבודתו היא בתחום הרפואה, הבטחון וכדומה].

לה. אין לעשות מלאכה בצום. והמלאכות האסורות, הן המלאכות האסורות בחול המועד.

לו. מלאכת דבר האבד מותרת. ולא נקראת מלאכת דבר האבד, אלא מלאכה שאם לא יעשנה, יווצר לו נזק כלכלי. אך מניעת רווח, אינה בכלל דבר האבד.

לז. כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה.

שינה וישיבה

לח. יש נוהגים לשים אבן בליל תשעה באב מתחת לראש או מתחת לכרית.

לט. נוהגים לישון על הרצפה (על גבי מזרון).

מ. נוהגים לשבת על הרצפה לפחות עד חצות היום.

מא. נשים בהריון ומניקות פטורות מדינים אלו.

מב. אשה אינה מחוייבת לשבת על הרצפה.

מג. מי שסובל מכאבי גב, או שהוא זקן וקשה לו לשבת או לשכב על הרצפה, אינו מחוייב בכך. ומכל מקום, אם יכול לשבת באופן פחות נוח מהרגיל, או בכסא נמוך – יישב.

תפילת התענית

מד. אין למהר בתפילה ובקינות ובקריאת איכה, אלא יש להתפלל בנחת ודרך בכי כאבלים.

מה. אין לדבר, ואין ללכת מבית הכנסת בשעת הקינות.

מו. יש לומר "עננו" בכל התפילות. ונהגו האשכנזים לא לומר עננו בערבית, ובשחרית נהגו שרק החזן אומר בחזרת הש"ץ.

מז. אין אומרים "תתקבל" בקדיש בערבית ובשחרית, ע"פ האמור בפסוק שבאיכה "גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי".

מח. נהגו הספרדים לשים אפר במקום הנחת התפילין, בשעה שקוראים מגילת איכה בערב ובבוקר.

מט. לאחר קריאת מגילת איכה, כל הציבור אומר יחד את הפסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם", והאשכנזים נוהגים שהקורא אינו אומר את הפסוק עם כל הציבור, אלא אומרו אחריו.

נ.  אין מתעטפים בטלית ואין מניחים תפילין בשחרית של תשעה באב, אלא מתעטפים בטלית ומניחים תפילין במנחה. אך לובשים טלית-קטן תחת הבגדים.

נא. נוהגים להאריך בתפילה ובקינות, ויש קוראים גם את ספר איוב, עד קרוב לחצות היום.

נב. אומרים במנחה בברכת 'בונה ירושלים', "נחם ה' א-להינו את אבלי ציון וכו'". ומי ששכח אינו חוזר.

נג.  לא אומרים תחנון ונפילת אפים וסליחות בתשעה באב.

בית הכנסת

נד. נוהגים האשכנזים להסיר את הפרוכת מארון הקודש. והספרדים נוהגים להופכה, ולהפוך את מעיל הספר-תורה, ולהסיר את כיסוי הבמה.

נה. אבל, הולך לבית הכנסת בת"ב בערבית ובשחרית, עד סיום הקינות.

דברים המותרים לאחר חצות היום

נו.  לאחר חצות היום (השנה 12:43), מותר לשבת על כסא.

נז.  אין להכין אוכל לצאת הצום, לפני חצות היום.

נח. מילה החלה בת"ב, מלים את התינוק לאחר חצות היום, ולאחר שהסתיימו הקינות*.

* פרטים נוספים בענין זה נמצאים בשו"ע או"ח (תקנח, ז-ח).

צער הצום

נט. אין לומר "שלום" בתשעה באב, ואין לשאול בשלום אדם. ואנשים פשוטים ועמי הארץ שאינם יודעים הלכה זו, ושאלו בשלום אדם, ישיב להם בשפה רפה ובכובד ראש.

ס.  אין להדליק אור בליל ת"ב, למעט מה שצריך כדי להתפלל ולקרוא את מגילת איכה והקינות.

סא. אין להעביר את הצום בשינה, משום שהצום נועד לתיקון המידות והמעשים, ולא נועד כדי להרעיב את האדם.

סיום הצום בשעה 19:52

כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה.