הלכות פרשת זכור, תענית אסתר, קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, וסעודת פורים. ע"פ פסקי מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט"א.
פרשת זכור
א. בשבת שלפני הפורים מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בספר השני: "זכור את אשר עשה לך עמלק". והטעם, כדי להסמיך מעשה עמלק למעשה זרעו – המן.
ב. קריאת פרשה זו היא מצות עשה מן התורה, ויש לכוון בקריאתה לצאת ידי חובת מצוות עשה מן התורה.
ג. נשים המחמירות על עצמן ובאות לשמוע קריאת פרשת זכור תבא עליהן ברכה.
תענית אסתר
א. בימי מרדכי ואסתר נלחמו היהודים עם אויביהם ביום י"ג באדר, וישבו בתענית ביום זה, וה' קיבל את תעניתם ברצון וניצחו את אויביהם. לכן נהגו ישראל להתענות ביום זה זכר לנס.
ב. הפטורים מהתענית: מעוברות ומיניקות. חולה אפילו שאין בו סכנה, ואפילו מי שתקפתו חולשה יתירה. זקן מופלג שהוא תשוש כח.
קריאת המגילה
א. חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום.
ב. נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס. והקורא את המגילה כדי להוציא את הנשים מברך להן את כל הברכות שלפני המגילה, אבל את הברכה שלאחר המגילה לא יברך אלא אם כן ישנן עשר נשים.
ג. השומע מקרא מגילה מהרדיו אינו יוצא ידי חובתו, אפילו כששומע בשידור חי. והשומע ברכות המגילה ברדיו "בשידור חי" יענה אמן.
ד. בבתי הכנסת המשמיעים את קריאת המגילה על ידי רם-קול, רק אותם האנשים היכולים לשמוע את השליח צבור גם בלעדי הרם-קול יוצאים ידי חובתם.
ה. צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה שלא להחסיר אפילו תיבה אחת, שאם חיסר אפילו תיבה אחת לא יצא ידי חובתו. כמו כן יש להקפיד בשמיעת המגילה, ולכן אסור לדבר בעת קריאת המגילה.
ו. חובה קדושה על גבאי בית הכנסת וההורים להשגיח על הילדים הקטנים שלא יפריעו לציבור בשמיעת קריאת המגילה על ידי הרעשה ברעשנים ובאקדחי-פורים וכדומה, בעת הזכרת 'המן'.
ז. במקום שהילדים מרעישים באמירת המן, ימתין השליח צבור עד שיעבור הרעש, ושוב יחזור על המילה. ומי שלא שמע איזו מילה מהשליח צבור, יאמר בפיו את המילה או המילים שהחסיר מהמגילה שבידו, הגם שאיננה כשרה לקריאה בציבור.
ח. אסור לאכול קודם קריאת המגילה, בין ביום ובין בלילה, בין הגברים ובין הנשים. האיסור חל רק על אכילת פת או עוגה בשיעור 55 גרם.
משלוח מנות
א. חייב אדם לשלוח לחברו לפחות שתי מנות שונות של מיני מאכל. כדי להרבות אהבה ואחווה, שכל משפטי תורתנו הקדושה מטרתן להרבות שלום בין אדם לחברו.
ב. משקה נחשב ל"מנה" במצוות משלוח מנות. אמנם אין יוצאים ידי חובה בשליחת כסף, בגדים, סיגריות, וכיוצא בזה, מאחר שצריך לשלוח דווקא מנות של מאכל ומשקה.
ג. מעיקר הדין די לשלוח מנות לאדם אחד, אמנם כל המרבה לשלוח מנות לרעיו הרי זה משובח, שעי"ז מרבים חיבה ורעות בין אדם לחברו.
מתנות לאביונים (עניים)
א. חייב אדם לתת שתי מתנות [מעות או דבר מאכל] לשני אביונים, דהיינו מתנה אחת לכל אביון.
ב. מי שמצבו הכלכלי דחוק ביותר, די לו בנתינת פרוטה אחת לכל אביון, וכיום פרוטה היא כעשרים אגורות. אך כל אדם, ייתן בעין יפה ובספר פנים יפות, ויבורך מן השמיים.
ג. מוטב לאדם להרבות כמיטב יכולתו במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות.
סעודת פורים
א. מצווה להרבות בסעודת פורים. ויאכל בשר, ויסעד סעודה נאה. ולכתחילה צריך לאכול לחם.
ב. טוב לערוך את סעודת הפורים יחד עם חבריו ובני ביתו, ובשחרית.
ג. המכיר בעצמו שאם ישתה יין או שאר משקאות המשכרים יגיע לזלזל באיזו מצווה, או ימנע מברכת המזון וכדומה, יזהר שלא ישתה אלא שיעור מועט. ובכל מקרה, אסור להפריז בשתייה עד שיגיע לידי שכרות.
