פרשת בראשית

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א, א).

 

לפני שנתחיל צריכים אנו לדעת ששבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן: תורה, תשובה, גן עדן, גיהנום, כסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח (פסחים נד).

 

ובדומה לזה אמרה הגמ' (שבת פח:), תשע מאות ושבעים וארבע דורות קודם שנברא העולם היתה התורה, וזה מראה לנו כמה קדומה וחכמה היתה התורה שאמר הכתוב: "ה' בְּחָכְמָה יָסַד-אָרֶץ" (משלי ג, יט), ומובא במדרש תנחומא שכשברא הקב"ה את עולמו נתייעץ בתורה וברא את העולם, שנאמר: "לִי-עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה" (שם ח, יד), ואומר הפסוק בשיר השירים "קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" (שיה"ש ה, יא), מהו "קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים"?, אלא על כל קוץ וקוץ, תילי תילים של הלכות.

 

ונשאלת השאלה: למה פתח בבריתו של עולם בבי"ת ולא באלף, והלא אלף ראש לכל האותיות? אלא לפי שהאל"ף לשון ארור, ובי"ת לשון ברוך. אמר הקב"ה: אברא את העולם בלשון ברוך. ומה כשנברא בלשון ברוך בני אדם מכעיסין ליוצרם, בלשון ארור על אחת כמה וכמה. ועוד למה נברא בבי"ת? ללמד לבריות שהן שתי עולמות: העוה"ז והעוה"ב, מי שעסק בטוב בעוה"ז, טוב יאכל בזה ובבא, ומעשה בתלמי המלך (מגילה ט) שכינס שבעים ושניים זקנים והכניסן בשבעים ושתים בתים ולא גילה להם על מה כינסן, ונכנס אצל כל אחד ואחד מהן ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת וכתבו לו "אלקים ברא בראשית" וכו', ופירש רש"י שלא יאמרו בראשית שם הוא ושתי רשויות הן וראשון ברא את השני, מפני שהיונים היו יודעים שלעולם יש להזכיר הבורא בתחילה ואם כן אלו כתוב בראשית קודם, היה אומר דשתי רשויות הן והתיבה הראשונה הוי בורא אחד ואלקים הוי השני משום הכי הפכו לו, ע"כ. והטעם שבפסוק לא כתוב אלקים ברא בראשית אומר הכלי יקר כדי להראות את ענוותנותו של השי"ת, כי מנהגו של מלך בשר ודם להזכיר שמו לפני הכל, אבל הקב"ה אינו חפץ שיזכירו שמו תחילה, אלא באמצע הדיבור, ועוד רואים שקודם נזכר שם ישראל שנקראו ראשית ואח"כ את הדיבור, ומזה נלמד ללכת אחר ענוותנותו של השי"ת ולא לרדוף אחר הכבוד!, וכותב אור החיים: דקדק לומר שני אתין: "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", לרבות כל הנמצא בעולם ולהיות שהנבראים הם רבים כי מלבד העשרה דברים הניכרים ונראים לעין כל, כמו שמנאום חז"ל (חגיגה יב) וזה לשונם עשרה דברים נברא ביום ראשון שמים וארץ אור וחושך תהו ובהו וגו' מים רוח ע"כ. מלבד אלו יש עוד בריות אחרים נעלמים ונבלעים בכוחות היסודות יש מהם ניכרים באמצעות ההתכה, יש מהם באמצעות ההרכבה, יש מהן בהשתנות הזמנים, יש מהם בכח היולי ורבו מלספור אשר לזה כללם הבורא בב' פרטים גדולים ועצומים בשמים ובארץ והם הב' ריבוים שריבה באומרו "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". ורצה באומ' בראשית על דרך אומרם ז"ל (זהר חדש בראשית ב ד) כי אלף עולמות נעלמים ברא ה' וקורין אותם ז"ל עלמין דכיסופין והם רמוזים בפסוק "הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמה" ומעתה התחיל הכתוב בבי"ת כי האל"ף כבר קנתה מקומה שבא ברא אלף עולמות בשמה של אלף והתחיל בבי"ת לבראות העוה"ז להיות שישנו ג"כ בחשבון הבריאה שהם ב' שמים וארץ.

 

"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבהוּ וְחשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם" (א, ב)

 

רבי יהודה בר סימון פתר הפסוק ואמר "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבהוּ" זה אדם הראשון שהיה ללמה ולא כלום. "וָבהוּ" זהו קין שבקש להחזיר את העולם לתהו ובהו. "וְחשֶׁךְ" זהו דורו של אנוש על שם (ישעיה כט, טו) "וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיּאמְרוּ מִי ראֵנוּ וּמִי ידְעֵנוּ". "עַל-פְּנֵי תְהוֹם" זהו דור המבול שנאמר "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנוֹת תְּהוֹם" (בראשית ז, יא), "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם" על שם (שם ח, א) "וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל-הָאָרֶץ". ועוד רבי שמעון בן לקיש פתר הפסוק בעניין הגלויות "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבהוּ" זהו גלות בבל שנאמר (ירמיה ד, כג) "רָאִיתִי אֶת-הָאָרֶץ וְהִנֵּה-תֹהוּ". "וָבהוּ" זה גלות מדי (אסתר ו, יד) "וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת-הָמָן". "וְחשֶׁךְ" זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן, שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. "עַל-פְּנֵי תְהוֹם" זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לו חקר, אף הרשעים כן. "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת" זה רוחו של מלך המשיח (מדרש רבה).

 

"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ" (א, ד).

 

אמר ר' אלעזר (יומא לח:) אפי' בשביל צדיק אחד עולם נברא שנאמר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב", ואין "טוֹב" אלא צדיק שנאמר (ישעיה ג, י) "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי-טוֹב", ואמר ר' אלעזר (חגיגה יב) אור שברא הקב"ה ביום הראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן שנאמר (איוב לח, טו) "וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם" ולמי גנזו, לצדיקים לעתיד לבוא.

 

"וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בקֶר יוֹם אֶחָד" (א, ה).

 

שאל ר' זירא לרב יהודה (שבת עז:) מה הטעם שהעזים הולכים בראש העדר תמיד ואח"כ הולכים אחריהם הכבשים? ענה לו רב יהודה כבריתו של עולם שבתחילה היה חושך ואח"כ אור "וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בקֶר יוֹם אֶחָד", כך העזים בדרך כלל הנן כהות צבע הולכות לפני הכבשים שהנם בדרך כלל בהירי צבע!.

 

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (א, ו).

 

המים שהם למעלה מן הרקיע אינם מים הניתנים למשמש, אלא הם מים זכים ודקים הנקראים בלשון הקודש רוחניים, אבל מכל מקום חייבים להאמין כי יש מים מעל לרקיע וכן אמר דוד המלך: הללו שמי השמים והמים אשר מעל לשמים, ומיי הגיהנם מלוחים מחום השמים, כמו שתראה דוד מים העומד על האש ככל שמזקקים יותר נעשים מלוחים יותר, וזרם אחד היה יוצא מן התהומות וזרם אחד היה יוצא מן הגיהנם, ושניהם היו מתערבים בתוך זרם הבא מן התהום, אבל באותו רגע ממש נכנס הרקיע בתוך שניהם וזרם הגיהנם חוזר למקומו, כדי שלא יהפכו את המים למזיקים העלולים להרוג את כל מי שהיה שותה מהם, ובכל זאת אי אפשר היה שלא יהיו כלל מים מזיקים שגרם זרם זה של גיהנם, ומן הטעם הזה יש בעולם הרבה מים מרים, חוץ ממימי ארץ הקודש שכל מימיה בריאים ומביאים מרפא (מעם לועז,מהר"ם אשליך,ושבילי אמונה).

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on telegram

תרומה לעמותה

זמני שבת